לגבי הכרזת תענית
כולם לא מכריזין על צום גדליה, עיין בכה”ח שם אות כ”ז שיש גורסים במקום צום כיפור צום גדליה, ולכן כתב שאין להכריז עליו, וביאר הטעם מכיון שגם הוא ידוע לכל. וכן הוא בסידור איש מצליח.
מעשה שהיה בבית כנסת שלנו בנתניה, שהחזן בתשעה באב בחזרה של מנחה שכח לומר "נחם" וחתם בונה ירושלים. הרב הורה לו לאומרו בשומע תפילה, וכמובן לחתום "שומע תפילה". האם ההוראה היתה נכונה, וכמו שהדין כן כששכח הש"ץ לומר עננו בין גואל לרופא, שאומרו בשומע תפילה כיחיד, או אולי שם זה שונה, כיון שחכמים תיקנו לאומרו שם ביחיד, ולכן גם הש"ץ יכול לאומרו שם, ומה שאין כן לגבי "רחם" שכיון שלא תיקנו לאומרו שם, הוי הפסק? יורינו הרב ושכרו עצום ורב.
כתב מרן מלכא זיע"א בספרו חזון עובדיה (ארבע תעניות עמוד שע"ה) שמי ששכח לומר נחם בבונה ירושלים יש לו לאומרה בעבודה דהיינו בברכת רצה במקום שאומרים ברכת יעלה ויבוא. וכתב לבאר שכן מקומה מן הדין. מכל מקום אם אמרה בשומע תפילה אינו צריך לחזור ולאומרה בעבודה. ומכל מקום מה שהורה הרב, כן כתב הרב תורת המועדים (חלק ארבע תענות סימן י' אות ז' עמוד רצ"ג) עיין שם.