יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
בספר "ברית כהונה" חלק א בהערות של נאמ"ן ס"ט על הספר, הערה 7 (מערכת הגימ"ל אות א') - כתוב כי "האי ג'רבא" (222) שווה לגימטריה של "וזה יהיה לכם גבול ים" (223) ויש הפרש ביניהם של מספר, מה כוונת הרב בהערה זו?
כשיש מספר אחד הפרש הכונה גימטריה "עם הכולל", דהיינו כולל התיבה עצמה (או המשפט עצמו). ורמז לזה מן התורה "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בראשית פרק מ"ח פסוק ה') והם אותה גימטריה (כמו שכתב בעל הטורים) בהפרש של אחד.
מאת: פלוני | תאריך: י״ב בסיון ה׳תשפ״א – מאי 23, 2021
מתי לא ניתן להוסיף את הכולל לגימטריא?
כשמרמזים בגימטריא וחסר מספר אחד, אין בזה קפידא כלל (בספר “בית נאמן” (בראשית מח, ה), מצא מקור למנהג לעשות גימטריא “עם הכולל”, מכך שהמדרש נהג כך – במד”ר (פרשת קרח פי”ח אות י”ז). והביא שם רמז נאה לכך מהפסוק “אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי” – “אפרים ומנשה” בגימטריא “ראובן ושמעון” עם הכולל (ושוב מצא שקדמוהו רבנן – מרן החיד”א ב”דבש לפי” ערך גימטריאות בשם לקוטי גורי האר”י). והוסיף מרן שליט”א רמזים נוספים ממה שנאמר (במדבר י”א ג’): ויקרא שם המקום ההוא “תבערה” (677) כי בערה בם אש הוי”ה (676). וכן בישעיה (י”ב ג’) ושאבתם (749) מים בששון (748). (מעניין לציין שבספרו “אמת קנה” (עמ’ תקט”ז) מוצא מרן שליט”א רמז ב”עם הכולל” עצמו, וכך הוא מרמז: “כל היום לֹחֵם ילחצני” (תהלים נו, ב. לחם כתיב חסר ו’) בגימטריא “דוד בן ישי” עם הכולל, שהלוחם והלוחץ רוצה לעלות עלי במספר אחד).
ונהוג במקרה זה לכתוב אחרי הגימטריא “עם הכולל” (עה”כ) בין סוגריים. ואם מוסיפים “כולל” למלה או למלים במקור שמהן מרמזים את הגימטריא, כותבים “עם הכולל” אחר אותן מלים. לדוגמא: “ברית” עם הכולל בגימטריא תרי”ג. ויש שתמיד כותבים את הגימטריא בסתם ואינם מציינים “עם הכולל”. (ראה בעלון “פניני הפרשה” מס’ 892).