א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם: נביאָךְ, קדשָךְ, וכדומה בתפלה אין זה לשון נקבה חלילה. שהרי לנקבה אומרים נביאֵךְ קדשֵךְ כידוע. (ואילו היה זה לשון נקבה היה הטעם פשוט שלא להזכיר לשון כזה המורה על תַשּוּת כח כלפי הקב"ה כמ"ש חז"ל בברכות דף ל"ב ע"א עה"פ מבלתי יכולת. ע"ש). אלא זה סגנון לשון חז"ל במשנה בהשפעת הארמית כמו ששנינו הרבה דברים בלשון חז"ל וכמבואר במסכת חולין דף קל"ז ע"ב לשון תורה לחוד לשון חכמים לחוד. ואילו את התפלה חז"ל השתדלו לתקן בצחות לשון הקודש של התורה דווקא כמ"ש רבינו היעב"ץ בסדורו והוכיח כן מדברי הראשונים והתפלה. ולכן חז"ל תקנו לומר בתפלה נביאֶךָ בסגול וקמץ כפי שהוא תמיד בתנ"ך מלבד חמש מלים ובסוף משפט דווקא, שהם: אותך, אִתך, בך, לך, עִמך, (ובגלל זה אומרים מודים אנחנו לךְ וכיוצא). וכן יש לפעמים לשון פעולה כלפי זכר בקמץ ושוא כמו: השמדָךְ, (ועפ"ז לא הוגה נקדישך ונעריצך בצרוף טעמים אחרים). וחוץ מזה אין שום יוצא מן הכלל ולכן כן יש לומר בתפלה. ועוד יש לדעת שלשון זו היתה נמצאת גם בסדורי אשכנז הישנים עש שבא חכם מדקדק והגיה סדוריהם על פי הנ"ל והסכימו עמו כל גדולי הדור ההוא כגון: מהרש"א, והב"ח, והכל"י ועוד. ואחריו נמשכו כל סדורי אשכנז וכן מצאו לאחד מראשוני האחרונים באשכנז מהרי"ל שנהג כן ואין הדבר תלוי במנהג. וגם בקהלות ספרד קם חכם בעל שרש יעקב וטען כזאת והסכים עמו בעל לחם הבכורים גדול חכמי ג'רבא והאריך לבאר ולפרש זאת עיין עליו בספרו בשער הכנויים מדף ט"ז ע"ב נמצא שאין בזה מנהג ולא קבלה אלא ענין חשיבות הדיוק בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכבר האריך בזה מאוד מרן ראש הישיבה שליט"א בירחון אור תורה תשס"ט בסדרת מאמרים יקרים ולאחר שתקראנו תדע שכל הסידור מיוסד על אדני פז. ב) כולנו אוהבים ומכבדים את מרן הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א, ואין ישיבה בעולם שבה הוגים בספריו ודבריו בכל יום תמיד כישיבתנו הקדושה. ומאידך יש לדעת שבתורה מותר לכל אדם להביע דעתו אם עיין היטב בנושא וגם אז בכבוד גדול וכמ"ש רבנו הגדול בהקדמותיו לספרו הבהיר יביע אומר . ג"כ אין ישיבה בעולם שבה שומרים על המנהגים כמו בישיבתנו הקדושה. אך צריך שקול דעת של גדולי הדור איזה מנהג לקיים ואיזה לאו. ואין כאן המקום להאריך, רק יעויין בהקדמת מרן ראש הישיבה לסה"ק ברית כהונה באורך ותרוה נחת. לענייננו, בכל ארצות הספרדים לא נהגו להחמיר כדעת ר"ת אך דעת שלשים ראשונים ומרן השלחן ערוך כרבנו תם, ומרן הגר"ע שליט"א כתב להחמיר כמותם מצד חומרא גרידא ולא מעיקר הדיןובוודאי שאין איסור בדבר להוסיף מחול על הקדש. ולכן גם מרן ראש הישיבה הורה לציין שיטת רבנו תם למי שרוצים להחמיר ואין בזה שינוי מהמנהג. ותו לא מידי.