שאל את הרב
print
אא
ראיתי שבסידור איש מצליח כתוב לומר ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו קודם מילה כמנהג ירושלים וכן דעת מרן רה"י שליט"א והאריך בזה בשו"ת תפילה למשה. מה הדין במקרה שאבי הבן לא נוכח בברית כגון במילואים וכדו' האם מברכים ברכת להכניסו? כי מרן בב"י יו"ד ריש סי' רסה הביא שדעת הרמב"ם (פ"ג ה"א) דעתו לא לברך וכן דעת הרא"ש פ"ק קידושין סי' מ' לא לברך, וכ"ד הגה"מ, רש"י, רא"מ(סי' תב). אמנם דעת הטור, השגות הראב"ד, הגהות סמ"ק שהסנדק מברך. מרן בשו"ע סי' רסה השמיט את הדין בעניין זה אולם הרמ"א דעתו כטור וכראב"ד לברך. מובא בספר שם חדש ח"א דף יח ע"א לרבי חיים דניאל שלמה פנסו (הודפס בשנת תרג) שמנהג ירושלים לברך ברכה זו. האם מקומות מחוץ לירושלים כגון צפת תל אביב באר שבע וכדו' יכולים לברך ברכה זו בהסתמך שכך מנהג ירושלים או שמא רק בירושלים אפשר לברך ברכה זו?

הרב אדיר כהן

בכל כהאי גוונא שמנהג ירושלים נגד מרן, מחוץ לירושלים נוהגים כמו מרן ולא נגררים אחר מנהג ירושלים כמ"ש בשו"ת יביע אומר ח"ד (חיו"ד ס"ס כ"ה) לגבי נידון אחר, וכן כתב לגבי נדון זה בספר שובע שמחות ח"ב (עמוד ס"ה ונפלה שם טעות סופר בציון ליביע אומר 

שאלת המשך:

מחילה מכת"ר. היאך שייך להגיד שאנו נגררים בנידון זה אחרי דעת מרן ואין דעת מרן כלל שהרי מרן לא הכריע ולא כתב מאומה במחלוקת הראשונים הזאת כלל למרות שבב"י כן הביא את הדעות לכאן ולכאן וגם בב"י לא רואים להיכן דעתו נוטה, רק הרמ"א כתב כדעת הראב"ד והטור. ובכן האם שייך להגיד בכהאי גוונא נגררים אחר מרן שאין אנו יודעים מהי דעתו? מלבד שקצת קשה לי איך הטור חולק על אביו הרא"ש בלי אפילו להזכיר דעתו. 

הרב אדיר כהן

אחר שמרן בבית יוסף הביא רוב מנין ורוב בנין שסוברים כן, לא קשה לדעת מה דעתו, ובפרט בענייני ברכות. ואף אם לא ידוע לנו דעת מרן, מ"מ פשוט דאמרינן ספק ברכות להקל אלא אם כן הוא מקום שיש מנהג ידוע לברך ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0