רחיצה בשבוע שחל בו תשעה באב לתלמידי ישיבה.

מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא

בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.

מן הדין מותר לעשות שבת חתן בשלושת השבועות.

מעולם לא קרענו כשראינו את ירושלים, כי נמצאת ב”ה בשלטון ישראל.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1100).}

למנהג הספרדים אין איסור להסתפר בתשעת הימים רק בשבוע שחל בו ת”ב, וממילא השנה אין איסור כלל. [אך כדאי להחמיר כמנהג האר”י מי”ז תמוז].

אמנם יש חשיבות גדולה לסעודת ברית יצחק, אך לדעת פוסקים רבים אין לה דין “סעודת מצוה” לכן אסור לאכול בה בשר.

גם בגד שנקנה לפני בין המצרים אסור לחדשו בימי בין המצרים. ובשבת מותר מעיקר הדין, ויש שנהגו להחמיר.

עיין למוה”ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל בספרו נפש חיה (מערכת התי”ו אות כ”ח) במהדורא החדשה, ובמהדורא ישנה שיירי הנפש מע’ ת’ אות י”ב) שמנהג גאבסהיה לאכול עוף במוצאי ת”ב, ומי שמשפחתו נהגו לאכול יכול לאכול.
ע”ש. ובעלי הדס (פרק י”ד אות כ,ז) כתב ששמע בירור שכן נהגו בגאבס אבל לא בבשר אדום רק בעוף. ע,ש. וע’ בגאולי כהונה (מע’ תי”ו אות ג’) שמשער שכן היה מנהג קדום בג’רבאואח”כ נהגו להחמיר. ע”ש.

• ענין השחיטה אחר חצות ט”ב היה נהוג בהרבה קהלות, וע’ בעלי הדס (שם אות כ”ד) שמנהג זה היה עוד בימי הגאונים.
• מי שנהג לאכול, ורוצה כעת לימנע, אינו צריך התרה, כי המנהג הוא רק שאין בזה איסור, אבל לא אמרו שיש בזה מצוה, ולכן מי שנמנע אשריו.

נכון מאוד, וכן הארכתי בזה במקום אחר שדוקא באופן זה יש להקל

מה שמוכרח לצורך הלימוד ואין בו כ"כ הנאה אחר שכל פעם שטועים קצת ממה שנתבקש מהם הרי הם חוזרים על פעולה זו. וכל מעייניהם נתונים איך לדייק בלימוד, יש מקום להקל כמובן אם זה קורס שגם בשאר השנה ולא רק בתקופה זו.

אך מה שאין בו צורך כ"כ ללימוד אלא יותר "להתפרק" וכמו שמקובל לתת בסוף השיעור קצת זמן חופשי וכיוצא, יש להמנע בימים אלה וע"ע בספר חזון עובדיה ארבע תעניות (עמ' קנ"ו) ובספר מקור נאמן ח"א (סימן קי"ד)