בשיעור במוצ"ש פרשת מטות עמד מרן פה"ד נר"ו על ברכת תפלה של ראש. למה לא התייחס בשיעורו לדברי הגר"א שמאד קרובים לחלק מדבריו (רק בשו"ת בית נאמן סי' א ריש עמ' ד הוזכר בהבלעה, ולא מובן מקומו), וגם מתרץ בטטו"ד את הקושיא ממסכת ברכות, ששם מונה את כל טופסי הברכות שיכול שיזדמן לברך אותן, ושכן מוכרח לשיטת התוס' והרא"ש שאם לא נהנה לא נתחייב בהן, ועוד הביא שם תוספתא וזוהר וירושלמי כשיטת רש"י. (אלא שהוא תולה את זה בשינויי גירסאות שלא מצאנו). ולאחר העיון נלע"ד תרוץ למה שמרן פה"ד נר"ו הקשה ממסכת ברכות שמונה בסתם שתי ברכות וממה שלא מתרץ "התם בשח", והוא ע"פ רש"י (מנחות לו. ד"ה שח בין תפלה לתפלה, וכ"כ בתוס' ד"ה עבירה) שלכתחילה שח ומברך, וא"כ בברכות מונה שתיים כי מסתמא הוא שח ומברך, וכן לא תירץ "התם בשח" שהרי החידוש הוא שאם לא שח אינו מברך, ולפ"ז המקשן במנחות עשה כדין, שהיה רגיל לשוח ולברך על תש"ר, והכל ניחא. ועל מ"ש שאפשר לענות לאשכנזי שעושה ע"פ רבותיו, נפשי לשאול הגיעה האם בני מקומם וזמנם של הרא"ש ומהר"ם בן חביב שבירכו על פי דעתם דעת עליון היו יכולים לענות? ומה הדין אם ת"ח ספרדי היום יברך ע"פ הבנתו?