1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר מזה: מוסכם לכל הפוסקים שקהילה שלמה שנדדה לעיר אחרת יכולה להמשיך כמנהגיה הישנים בלי שום תרעומת מהתושבים המקומיים. וזה הטעם שיהודי צפון אפריקה שעקרו לצרפת ממשיכים במנהגיהם. המחלוקת אינה אלא סביב המקרה שלנו, האם נחשיב כל עדה שעלתה לארץ כקהילה נפרדת, או שיש להכליל את כל הספרדים כקהילה אחת. ובזה דעת מרן הרב עובדיה זצ"ל שכולם עדה אחת, והמציאות ברוב המקומות מוכיחה כדבריו (ואין כאן מקום להאריך).
איני יודע מי מחכמי דורינו חולק עליו בזה מלבד הגר"ש משאש זצ"ל וקצת רבני מרוקו. (במקום אחר הארכתי בס"ד, ואם יחפוץ כבוד תורתו אשלח לו הדברים בלי נדר).
2. בהחלט ייתכן שטעו. המכיר את שיטת הפסיקה של מוה"ר הגאון ר' כלפון הכהן זצ"ל (לדוגמא), ולומד את דבריו בשו"ת שואל ונשאל חלק א' לענין הדלקת נרות, יראה נכוחה שאילו היה יודע מוהרמ"ך שדעת מרן לברך קודם הדלקה קרוב לודאי שהיה משנה את המנהג בג'רבא (כמו ששינה שם כמה מנהגים שלא התאימו לדעת מרן). ורק בדורנו נתחכמו הנכדים יותר מהסבא שלהם ומתעקשים על חינם. דברי מרן ראש הישיבה נר"ו בענין לא נאמרו אלא כדי ליישב וללמד זכות על אמותינו, אבל בודאי שהיתה להם טעות בדעת מרן
(עיין בדבריו בקובץ ויען שמואל חלק י"ט הנ"ל) וגדולה מזו עיין בשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד סימן ל"ו) לגבי מזוזה בבית מדרש שכתב שכנראה חכמי העיר בדורות הקודמים לא שמו את לבם לסעיף מפורש בש"ע ואילו היו שמים לב היו חוזרים בהם ע"ש (טוב שלא הושפע הר"פ משיטת חכמי דורינו…..)