שם ה’
באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.
לכבוד מורנו הגאון המובהק הרב מאיר מאזוז שליט"א ברצוני לדעת מי חיבר שיר זה הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא מַכָּתוֹ טְרִיָּה וְאַחֲרִיתוֹ שְׁאִיָּה יְקֻלַּל בַּשְּׁעָרִים יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ וְיוֹסִיף עֲוֹנוֹ גַּם מוֹרֵד בְּקוֹנוֹ בִּשְׁבוּעוֹת שְׁקָרִים יַחְשׁוֹב כִּי יַרְוִיחַ וּלְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ וּבְיָמָיו לֹא יַפְרִיחַ כִּי אַחֲרִיתוֹ מְרוֹרִים יֹאכַל בְּחִפָּזוֹן בְּלִי בִּרְכַּת מָזוֹן גַּם יִמְצָא רָזוֹן כְּעִנּוּי כִּפּוּרִים יֵלֵךְ מֵעִיר לְעִיר מְקוֹמוֹ לֹא יָאִיר וְהוּא עָנִי וְצָעִיר מְדַלֵּג עַל הָרִים רֹאשׁוֹ פָּרוּעַ וּבִגְדּוֹ קָרוּעַ כִּי רוֹעַ יֵרוֹעַ לעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים כָּל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וּמְצַפִּים יוֹם מוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְהַשּׂוֹחֵק בַּזָּר מִבֵּיתוֹ נִגְזַר וּלְאֶחָיו מוּזָר וְחָבֵר לַנָּכְרִים
מקומו טהור בספר חמדת הימים (חלק ב' פרק ד'), בדברי הרב המגיה שכן ראה לחכם שעשה שיר המספר בגנותם של המשחקים בקוביא.