כיסוי תפילין
מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.
ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.
בשיעור האחרון (בית נאמן 21 עמ' 6) מרן פה"ד נר"ו אמר שר"פ סובר שרק חצי הקיבורת כשרה, ומרן בבד"ה הסתייג מזה, ולכן יש להקל. ברם בשיעורו של ר' יעקב כהן נר"ו (בית נאמן 19 סע' כב), אמר שמרן הבין שר' פרץ בא להקל ולא להחמיר, לכן כתב בבד"ה "ואין לסמוך על זה", שלו היה מבין שבא להחמיר הל"ל שאין לסמוך עליו להקל מיהו יש להחמיר כדבריו. א) מאיזה טעם מרן פה"ד לא פירש כמו ר' יעקב כהן? ב) כעי"ז בביאור הגר"א, שבס"א משמע שר"פ החמיר ולא הבין את הש"ר, ובס"ז כתב שהב"י לא הבין את ר"פ. היש לזה יישוב? [אולי סובר שר"פ מחמיר שהקבורת כשרה עד חצי הזרוע ושהב"י הבין שכל חצי הזרוע כשר גם מחוץ לקבורת]. ג) נכון שבס"א לא כתב 'חצי' ורק בס"ז הבליעו, אך דין מכָּה אינו מר"פ אלא מב"י בשם מ"כ, ושם לא כתוב אלא שיש מקום להניח ב' תפלין, א"כ לא היה למרן להביא דין זה אפי' בהבלעה? [שמא דברי ר"פ שבס"ז לא כתבם מרן אלא הוספו ע"י המדפיס או תלמיד?] ד) לא הבנתי את הראיה מבד"ה, שהרי כתב 'ואין לסמוך על זה להכשיר להניח בו תפילין "בכל חצי הזרוע", כ"א במקום התופח', ולשונו לכאורה מורה שרק המקום התופח שבחצי הזרוע כשר?
1. דברי הרב הגאון ר' יעקב כהן נר"ו נדפסו בזמנו באור תורה (תמוז תשנ"ח סימן צ"ו), כמדומני בהוראת מרן ראש הישיבה, וכן בהגהות מרן ראש הישיבה לבן איש חי (פרשת חיי שרה) כתב עליו "ודבריו נכונים מאוד", וכנראה בשיעור לא רצה להכנס לזה, בפרט לפי קוצר הזמן.
2. לא הבנתי הערת כבוד תורתו. ומה שהוסיף במוסגר נראה לי נכון מאוד.
3. רחוק להניח שהסיום המופיע בסעיף ז' לא יצא מידי מרן (אם כן, נאמר ככה על כל דין בשלחן ערוך שלא ימצא חן בעינינו, ואין לדבר סוף). אלא מכיון שמרן כתב דין זה בהבלעה, מוכח שאין בדברי ר"פ חידוש עצום נגד כל הפוסקים אלא עיקר כוונתו להגדיל מקום ההנחה למטה, ולא לצמצמו מלמעלה.
4. לפירושו של הרב יעקב שליט"א מתיישב היטב, שמרן הבין לנכון חצי הזרוע לאו דוקא אלא מעט יותר מחצי עד סוף הקיבורת.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ח בתמוז ה׳תשע״ו – אוגוסט 3, 2016
תודה על התשובות, רק ברשות כת"ר אוסיף חיזוק ושאלת הבהרה, ובמאי דסיים אפתח בס"ד: 4. לאחר העיון נראה לי שדבריו נכונים, שהרי לפי הבנתי הקודמת היה צריך מרן לכתוב בב"ה 'ואין לסמוך על זה להכשיר להניח בו תפילין בכל חצי הזרוע, כ"א במקום התופח "שבו"', ומדלא כתב "שבו" משמע שכל המקום התופח כשר, אלא שהוא חלק מחצי הזרוע, ומוכרחים לומר חצי לאו דווקא. 3. וכי להגדיל מקום ההנחה למטה אינו חידוש עצום נגד כל הפוסקים?
כעת קשיא עתיקתא. ומ"מ לפום ריהטא לא הבנתי הערה 3 דאדרבא כת"ר בזה מסייע את פירוש רבי יעקוב נר"ו ואולי ג"ז בכלל החיזוק.