התכלת
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
לגבי התכלת. הבנתי שהרב מאזוז שם רמב"ם אבל הראו לי הוכחה לדעת הראב"ד (סיפרי, פרשת בשלח, פסקה קטו: "מכמה גדילים אתה עושה? אין פחות משלושה דברי ב"ה, וב"ש אומרים שלשה של צמר ורביעית של תכלת והלכה כבית שמאי"). אשמח לדעת מה המקור של הרב לדעת הרמב"ם.
"הוכחה" זו, אף על פי שדשו בה רבים, במחילה מכבוד תורתם אינה הוכחה, כי מפשט הספרי נראה דסבירא ליה שאין לכפול את החוטים, דהיינו שיש לקשור את החוטים בראשם בכנף. ועיין בתוספות ריש פרק התכלת (מנחות דף ל"ח עמוד א') שפירשו מה שכתוב בגמרא עשה גדיל ופותליהו מתוכו, דהיינו שצריך לכפול את החוטים לשנים. ולפי זה נראה שבספרי שלא סיים כן, אין צריך לכפול. וכן כתב הרב מרכבת המשנה (פרק קמא דציצית הלכה ו') עיין שם. ועיין להרב משכנות יעקב מקרלין (סימן י"ג) שהוכיח בטוב טעם כדברי הרמב"ם, וכל המצדדים כדעת הראב"ד אין בהם גם אחד שעמד על דבריו. ועיין לו עוד לקמיה (סימן י"ז). ועל כל פנים אנן בדידן לא באנו לידי מידה זו להכריע בין ההרים הגבוהים בראיות מהכא ומהתם, אלא שאנו בני ספרד נגררים אחרי הרמב"ם כידוע ובפרט בארץ ישראל דהיא אתריה דהרמב"ם, וכן דעת רבנו האר"י ז"ל בשער הכוונות כדעת הרמב"ם, ובשיפולי גלימיינו נקטינן.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג בתשרי ה׳תשפ״א – אוקטובר 11, 2020
הייכן האר"י כתב כן, באיזה דרוש/עמוד?
בשעה"כ דרוש ד' בעניין הציציות כתב: "ולכן הא ז' חוטי לבן ואחד תכלת"