1. בסנהדרין קה: בשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק עגלון בן בנו של בלק מלך מואב זכה ויצאה ממנו רות, א"ר יוסי בר הונא רות בתו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב היתה. וצ"ע מה שכ' רש"י (כב, ד) שבלק עצמו לא היה מואבי אלא מנסיכי מדין, ומקורו במ"ר (ר"פ בלק) שבלק הוא צור המוזכר בפר' מטות (לא,ח) מחמשת מלכי מדין [וכזבי בת צור בת בלק], וא"כ היאך היתה רות מואבית, והרי באומות הולכים אחרי הזכר? 2. "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". ופרש"י לכן לא תבואו בשבועה נשבע בתפילה שלא ירבו בתפילה על כך. וצע"ג שמצינו בפרשת ואתחנן שמשה אמר לבנ"י שהתפלל ע"ז ומבואר בחז"ל שהתפלל כמנין ואתחנן, ומה עם השבועה שנשבע ה' שלא ירבו בתפילה? 3. לא הבנתי מדוע הקב"ה דרש ממשה לקחת את המטה בידו אם מטרת הפעולה היתה לדבר אל הסלע ? 4. מדוע עם מות מרים פסקו דווקא המים ( "באר מרים )? ומדוע לא התאבלו על מרים כשם שהתאבלו על אהרון ומשה ?
1. מסתבר שלא היה בן בנו ממש, אלא הכוונה מזרעו, והכוונה שהיה מזרעו של בלק מבתו. ואפשר שאחר שמשפחתו נשתקעה שם נחשב כמואבי, ואפשר שמדרשים חלוקים הם.
2. נראה שכוונת רש"י נשבע הקדוש ברוך הוא כדי שיתיאש משה ולא ירבה בתפילה, ואף על פי כן משה לא התיאש והתפלל. ובספר באר בשדה כתב דאפילו הכי ריבה משה להתפלל אולי יתיר הקדוש ברוך הוא שבועתו. ונחלת יעקב פירש שהכוונה נשבע כדי שלא יועיל ריבוי התפילה (ולא נשבע שלא ירבה בתפילה).
3. כבר הקשו זה. ועיין ברשב"ם שכתב שצוה לקחת המטה להראות בו קשי מרי שלהם כמו שכתוב למשמרת לאות לבני מרי. ועיין עוד בכלי יקר.
4. עם מות מרים פסקו המים, כי הבאר היה בזכות מרים כמו שכתוב בתענית (דף ט' עמוד א').
והעם לא התאבלו עליה אולי מפני שהיתה ספונה בביתה ככל כבודה בת מלך, ולא היתה יוצאת ובאה בין האנשים, וכשמתה היתה לפחות בת מאה עשרים וארבע. ועיין בכלי יקר שכתב שמפני כן נענשו שנסתלק הבאר שהיה בזכותה כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכותה. ועיין עוד באור החיים.
Google