כתב הר''מ לוי בספר ברכת השם ח''ג פ''י הל''יג, בגרעיני דלעת לאבטיח דיש להורות כדעת מרן [מדברך בפה''א] אולם בהערה שם 57 כתב לברך שהכל לחוש לדעת הרשב''א ולכאורה נראין הדברים שבהערה סותרים למש''כ בהלכה למעלה. אגב מש''כ בהערה 62 דאין לברך על קליפת פרי בפה''ע משום דדמו לגרעינים שחוששים להרשב''א, הדבר צ''ע דהא מחלוקת הרשב''א והרא''ש אודות הגרעינים מיירי דוקא בשראויים לאכילה כמות שהם אבל אותם גריעינים שאינם ראויים לאכילה כמות אין מברך כלל ואם מתקן ע''י האור מברך שהכל כדאיתא בסימן רב סעיף ג, וכן קליפת הפרי שאינה נאכלת כמות אם ריקחה אף למרן מברך שהכל.
1. הרב בהלכה דיבר בגרעינים שנמכרים בחנות ועיקר גידולם בשביל הגרעינים.
ובסוף הערה 57 דיבר בגרעינים שנלקחים מפירות שעיקר גידולם בשביל הפרי ואין זו סתירה כלל.
2. הרב דיבר בקליפה הנאכלת כמות שהיא.
ובהערה כתב אליבא דהרשב"ץ שלדעת הרשב"א הטעם בגרעינין משום שנזרקין אף על פי שראויים אם כן הוא הדין הקליפה וכיון שגידול הפרי לא בשביל הקליפה חוששים לדעת הרשב"א כמו שכתב בסוף, הערה 57.
Google