שאל את הרב
print
אא
אני ממש מבולבל מאז שעליתי לארץ. אני בא מצרפת והמשפחה שלי מתוניס אז אני לא יודע עכשיו את מי לשמוע בהלכה אולי הרב ראש הישיבה בגלל שהוא מאותו מקום או הרב עובדיה?אבל למה הרב עובדיה רוצה שאני מבטל את כל המנהגים שלי עכשיו שאני התיישבתי בארץ למה? יש חיוב אחרי העליה לוותר על המורשת שלו ולעשות רק את ההלכה של השולחן ערוך או הרב עובדיה?

הרב רזיאל כהן

לפי ההלכה בשלחן ערוך (סימן תס"ח סעיף ד') ההולך ממקום למקום, מקבל עליו את הדינים וההלכות של המקום החדש שמגיע לשם. וזה לא רצונו הפרטי של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אלא כך רצון ה'.
עם זאת אינך צריך לנטוש את כל המנהגים היפים שלנו, חלילה. כל מה שאתה מקבל עליך את מנהג המקום זהו רק לענין ההלכות בלבד, ואם נהגו בתוניס או בצרפת להקל באיזה דבר נגד מרן בשלחן ערוך-כעת אסור להקל (וכן הדין במקום ספק ברכות, כגון שלא לברך על הלל בראש חודש, או ברכת הדלקת נרות שצריך בארץ לברך קודם ההדלקה) ולהחמיר אפשר בצינעה. אבל שאר המנהגים והמסורת-עולם כמנהגו נוהג גם כאן. כמבואר במבוא של מרן ראש הישיבה לספר "ברית כהונה" השלם.

שאלת המשך: עלה לארץ ישראל ורוצה להמשיך במנהגי חו"ל גם בארץ.

במחילה אבל כמדומני מוה"ר כדיר צבאן לא פסק כך הן לעניין ברכת ההלל בר"ח והן לעניין הדלקת נרות מדוע רה"י פוסק אחרת ולא ממשיך את דרכו של ר' כדיר צבאן ע"ה?

הרב רזיאל כהן

לגבי ברכת הלל ר' כדיר צבאן זצ"ל קיבל "היתר" להמשיך מנהגי ג'רבא גם בארץ על ידי סבי מוה"ר ר' רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בעיר נתיבות דוקא, שנתייסדה מחדש על ידי עולי צפון אפריקה, אבל בערים מעורבות, דעת מוה"ר ר' חויתה הכהן זצ"ל שיש לבטל את המנהגים הבעייתיים כמבואר בדבריו בשו"ת שמחת כהן (אורח חיים סימן ק"א). ראש הישיבה חושש גם בזה היות ואין עדתינו ניכרת כקהילה בפני עצמה, והיא נמשכת אחר בית הדין הגדול של הספרדים בירושלים כמבואר בשו"ת איש מצליח (עיין במבוא לברית כהונה הנ"ל). אגב תשובת הרב מצליח הנ"ל היא בהסכמת מוהרח"ך כיעויין שם.
- ולגבי ברכת הדלקת נרות שבת, דעת ראש הישיבה שהוא מנהג טעות, הא לאו הכי לא היה ממשיך לנהוג כמהרי"ו נגד הרמב"ם ומרן (עיין בזה דבריו הנדפסים בקובץ ויען שמואל חלק י"ט באריכות).

שאלת המשך: המנהג והפסיקה בהלכה למי שבה מחו"ל לגור בארץ.

שתי הערות לאחהמ"ר מכת"ר: א) כתב הרב "לפי ההלכה ההולך ממקום למקום מקבל עליו את הדינים וההלכות של המקום החדש שמגיע לשם. וזה לא רצונו הפרטי של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אלא כך רצון ה'." אמנם נכון שזה לא רצונו הפרטי של מרן הגרע"י זצ"ל, אך אין זה מוסכם לכל הפוסקים שעדה שלמה שעלתה ממקום למקום דינה כיחיד שעלה וקמא קמא בטיל, אלא שזו דעת הגרע"י ורוב הפוסקים חלקו עליו. ומה רצון ה'? שלא נריב וכל אחד הולך לפי רבו. [ואגב לפי פסקו, השואל שעלה מצרפת צריך לנהוג כאשכנזי, שהרי כשהגיעו יהודי צפו"א לצרפת רק אשכנזים היו שם]. ב) אני מתפלא על מ"ש בשם מרן פה"ד נר"ו שמנהג הדלקת נרות הוא 'מנהג טעות' ח"ו. וכי יעלה על הדעת שכמעט כל האחרונים בהם גדולי הדורות טעו? אלא כתב מרן פה"ד נר"ו במבוא למשנ"ב ח"ג כמה יישובים שלא תהיינה אמותינו נ"ע בגדר מברכות ברכות לבטלה, אלא שסיים שלמעשה יש לברך קודם ולחוש לפסק הגרע"י שיש ברכה לבטלה לדעת הרמב"ם ועוד.

הרב רזיאל כהן

1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר מזה: מוסכם לכל הפוסקים שקהילה שלמה שנדדה לעיר אחרת יכולה להמשיך כמנהגיה הישנים בלי שום תרעומת מהתושבים המקומיים. וזה הטעם שיהודי צפון אפריקה שעקרו לצרפת ממשיכים במנהגיהם. המחלוקת אינה אלא סביב המקרה שלנו, האם נחשיב כל עדה שעלתה לארץ כקהילה נפרדת, או שיש להכליל את כל  הספרדים כקהילה אחת. ובזה דעת מרן הרב עובדיה זצ"ל שכולם עדה אחת, והמציאות ברוב המקומות מוכיחה כדבריו (ואין כאן מקום להאריך).
איני יודע מי מחכמי דורינו חולק עליו בזה מלבד הגר"ש משאש זצ"ל וקצת רבני מרוקו. (במקום אחר הארכתי בס"ד, ואם יחפוץ כבוד תורתו אשלח לו הדברים בלי נדר).
2. בהחלט ייתכן שטעו. המכיר את שיטת הפסיקה של מוה"ר הגאון ר' כלפון הכהן זצ"ל (לדוגמא), ולומד את דבריו בשו"ת שואל ונשאל חלק א' לענין הדלקת נרות, יראה נכוחה שאילו היה יודע מוהרמ"ך שדעת מרן לברך קודם הדלקה קרוב לודאי שהיה משנה את המנהג בג'רבא (כמו ששינה שם כמה מנהגים שלא התאימו לדעת מרן). ורק בדורנו נתחכמו הנכדים יותר מהסבא שלהם ומתעקשים על חינם. דברי מרן ראש הישיבה נר"ו בענין לא נאמרו אלא כדי ליישב וללמד זכות על אמותינו, אבל בודאי שהיתה להם טעות בדעת מרן
(עיין בדבריו בקובץ ויען שמואל חלק י"ט הנ"ל) וגדולה מזו עיין בשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד סימן ל"ו) לגבי מזוזה בבית מדרש שכתב שכנראה חכמי העיר בדורות הקודמים לא שמו את לבם לסעיף מפורש בש"ע ואילו היו שמים לב היו חוזרים בהם ע"ש (טוב שלא הושפע הר"פ משיטת חכמי דורינו.....)

שאלת המשך:

לק''י ואפשר לצרף לרב משאש את רבני תימן בזמנינו, ללא הבדל בין שאמי לבלדי.

הרב רזיאל כהן

כבודו מערב בין התימנים לשאר עדות הספרדים לענ"ד יש לחלק ביניהם כי התימנים אכן מצויינים כעדה בפני עצמה, אבל שאר הספרדים כולם נחשבים כעדה אחת.
אגב גם רבני התימנים לא כולם בדעה אחת בזה וגם הסוברים שהם נחשבים כקהילה בפני עצמה, כנראה שאינם בטוחים כ"כ בעצמם עובדא היא שבתימן נהגו לערבב מלח בבצק של המצות (ולא כמו המנהג בארץ כדעת מרן ס"ס תנ"ה להמנע מכך) עד שהרב קאפח זצ"ל המליץ ואמר "מצה היא לחם עוני ולא לחם חולי" ואילו רבני תימן בזמננו גם הקיצונים ביותר אינם מעיזים לתת מלח במצות שלהם

שאלת המשך:

חזק וברוך על הדברים. אני יודע בבירור על אחד מהם שיש לו השגחה על מצות מהודרות. שכמובן בתור בד''ץ לא שמים שם מלח, אבל הוא מבקש שישימו לו מלח בעיסה גם של מצוה.

הרב רזיאל כהן

יישר כח.
יש לכת"ר ידיעה האם במושבים של התמנים בארץ (טרם קום הבדצי"ם) היו הנשים נותנות מלח במצות שאפו?

שאלת המשך:

לק''י מארי יוסף צובירי זצ''ל היה נוהג לאכול מצה שאפויה במעט מלח, וכן נוהג תלמידו הרב יוסף עראקי הכהן במצות שאופה בעצמו ואני אוכל מהם. וראה במאמרו של הרב אברהם אריה בקובץ הלכה ומסורה לחודש ניסן. והרב שהזכרתי מקודם הוא הרב יצחק רצאבי.

הרב רזיאל כהן

תודה רבה

שאלת המשך:

מחילה מכת"ר אבל שוב לגבי הדלקת נרות, האם ר' כדיר צבאן לא הכיר את דעת מרן השו"ע? ובמידה וכן מדוע לא הורה לשנות המנהג? לענ"ד עצם העובדה שהוא הורה להמשיך במנהג על אף דעת השו"ע אנו צריכים להמשיך עקב כך שהוא היה נחשב כזקן רבני תוניסיה בארץ הקודש.

הרב רזיאל כהן

כמדומני שכבר מצינו את העניין (ועיין בעלון בית נאמן מס"52) וחבל להאריך בויכוח למעשה.
לעצם שאלתך אם מוהרכ"צ ידע שדעת מרן לברך קודם ההדלקה- איני יודע בדבריו בנפש חיה (מערכת נ' אות כ') אין גילוי לאחד הצדדים.
ובתשובותי הקודמות לא דברתי אלא לגבי מוה"ר ר'כלפון משה הכהן זיע"א, שכל היודע שיטת הפסיקה שלו, יודה שאילו היה מתברר לו בהחלט שדעת מרן לברך קודם ההדלקה, היה משנה את המנהג בג'רבא, כפי שביטל שם הרבה מנהגי-טעות
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0