רבי שמעון טייב
בספר מלכי תרשיש (אנציקלופדיה של חכמי תונס) לא הביא את החכם הזה, אבל מצאתי בהסכמת רבה של תוניסיה מהר”ח בלעיש זצ”ל להוצאת הספר ויזרע יצחק למוה”ר מהר”י טייב זצ”ל שהזכירו לשבח. עיין שם.
ראש הישיבה אמר באחד השיעורים שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא,ומה דאמרה הגמרא דמתו באסכרה משום שלא נהגו כבוד זה בזה הגמרא כיסתה על הדבר האמיתי משום פחד הרומאים. השאלה היא מדוע הגמרא נקטה בהם טעם של גנאי,דבר שנשאר לדורי דורות ולא נקטה טעם כיסוי של שבח.
אתה סבור כניראה שכוונת מרן נר"ו שכל המאמר שמתו באסכרה משום שלא נהגו כבוד זה בזה הוא מפחד הרומאים.
ואין זו הכוונה, אלא שמה שאמרו שמתו באסכרה הוא מפחד הרומאים, אלא האמת שמתו במלחמה. אך שלא נהגו זה בזה, זה אמת, וזו סיבה למה לא הגנה עליהם זכות התורה וזכות רבי עקיבא רבם.