האם צריך לעמוד כאשר יוצאים ידי חובה בברכת הגומל ע"י אחר המברך? שראיתי בספר "המציאות בהלכה" שנכתב ע"י תלמיד הישיבה תכב"ץ, הרב מור שליט"א שכתב שכך הוא הדין וציין לברכת ה' ח"א ששם הגר"מ לוי צז"ל כתב שבברכת הנהנין צריכים שניהם לשבת כשהאחד מוציא את השני ידי חובה, מטעם שבממב זה היו בשעת האכילה [בישיבה]. ולא הבנתי מה הראיה לכאן, ואם הכוונה שכשהולך בדרך הוא עומד אז גם בברכת הגומל צריכים לעמוד, אולי נאמר שצריכים לשכב כיון שדרך חולה לשכב במיטה... יורינו מורינו והדין ומקורו ושכרו כפול מן השמיים.
הנה בודאי שמעיקר הדין אין צריך לעמוד כדי לצאת ידי חובה. וכן מוכח מדברי מרן בשלחן ערוך (סימן רי"ט סעיף ה'), שלא הזכיר כלל תנאי זה של עמידה כדי לצאת ידי חובה בברכתו של האחר. אלא שלעניות דעתי לכתחילה יש לעמוד (וכך מנהג העולם), וזאת משום שבעמידה זו מוכיח שבכוונתו לצאת ידי חובה, ולקחתי את העיקרון של הברכת ה' שם, וזה לשונו: "שעל ידי שיושבים יחד מוכח שמתכוונים לצאת בברכתו". והוא הדין כאן, על ידי שעומדים הרוצים לצאת ידי חובה, מוכח שמתכוונים לצאת ידי חובת הברכה.
והרי על המברך מוטל לכתחילה החיוב לעמוד, וכמה טעמים נאמרו בזה:
1. "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו", דמשמע שדוקא הזקנים בישיבה והמהללים בעמידה (ב"ח, ורבי אברהם בן הרמב"ם בתשובה שבתחילת ספר מעשה רוקח).
2. ויש אומרים דומיא דהלל שהוא בעמידה, דכתיב הללו עבדי ה' העומדים בבית ה' (אליה רבה).
3. ולעניות דעתי טעם נוסף מטעם כבוד הציבור, כמו במגילה. ושוב ראיתי שכן כתב החתם סופר (אורח חיים סימן נ"א).
4. כיון שהוא במקום קורבן תודה (נהר שלום).
-והאחרונים דנו בכל אחד מהטעמים והדוחק שיש בהם.
ולכן גם כאן מין הראוי לעמוד, וכפי שפתחתי כך גם מנהג העלם בכל בתי הכנסת (ואדרבא יש כאלו שהגיעו לכלל טעות שאם לא עמדו לא יצאו ידי חובה, וזה אינו כאמור), וכפי העיקרון שכתב הברכת ה' זצוק"ל בעניינו. ומכל מקום אם לא רוצה לעמוד, אין עליו שום חובה לעמוד. ומה שכתבתי בספרי הקטן "צריך" להיות באותו מצב, כוונתי רק לכתחילה, אך מעיקר ההדין אין שום חובה.
(תשובה זו נכתבה על ידי הרב יעקב מור שליט"א).
Google