לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
בשיעור השבועי אמר מרן פה"ד נר"ו (מוצ"ש בחוקותי) שספרי מרן נדפסו כמה פעמים בחייו. עפ"ז חשבתי שאולי אמצא תירוץ לקושיא שיש לי, שנראית לי כמחלוקת במציאות: בחזון עובדיה שבת כרך א (דיני שהייה והטמנה, כעת אמ"א) כותב שבב"י שנדפס בחיי מרן בויניציה שכד כתוב בשם רי"ו "כל שרובו רוטב". ניסיתי לבדוק באוצר החכמה, ומצאתי דפוס ויניציא שי (לא מצאתי שכד) , וגם שם כתוב "שרובו". לעומת זאת במנוחת אהבה ח"ב (פרק יוד הערה 148) כתב שבב"י שנדפס בחיי מרן כתוב "שיש בו", וסמך עליו מרן פה"ד נר"ו בהערות איש מצליח על משנ"ב ח"ג (הערות בסוף הספר עמ' ו). האם אלו ואלו דברי א-להים חיים והיה דפוס אחר ג"כ בחיי מרן ושם היה כתוב כעדות המנוח"א? (א"כ קשה לי למה לא העירו על זה בשירת דבורה והמאור). (כמובן להלכה אין כ"כ נפק"מ לשיטת האוסרים, שנוכל לומר שט"ס נפלה מהדפוס הראשון, אך לשיטת המתירים אם אכן בדפוס ראשון איתא "שיש בו" כל ראיית המנחת כהן נפלה לבירא).
באופן כללי (לא דוקא במחלוקת זו) יתכן וזה ראה דפוס אחד וזה ראה דפוס שני. אלא שכמדומה ועדין לא מצאו את הדפוס שהעיר עליו במנוחת אהבה. וצריך חיפוש ובירור.