אמירת "ברכנו בברכה המשולשת" כשאין כהנים, דין הלל ביחיד
1) לא לשנות בלי סיבה.
2-3) בכלל של ראש חדש, הספרדיםלא יברכו עליו גם כשיש מנין. והאשכנזים נהגו לברך (גם ברכה אחרונה) לקרוא את ההלל אף כשאין מנין (ע' סי' תכ"ב ס"ד).
א. לאחר בקשת המחילה, לא הבנתי את הדמיון לאב הרחמן וכו': שם השמטת ה' הידיעה היא בשם העצם שאחריו לו תואר, והטעם פשוט שבלשון חז"ל הושווה דין חיבור סמיכות לחיבור שם ותואר (וכן מצינו בסידורים התימנים 'זה שיר שבח שלְּיום השביעי'), אך מה הדמיון לכאן שמשמיטים את הסומך? (אא"כ נאמר שכוונת מרן פה"ד נר"ו שדין 'הזה' כדין תואר השם, אך לפום ריהטא לא מצינו דוגמא שתאשר זאת, מלבד דעת המטה משה לומר בִּזמן הזה). ב. כעת התפרסמה שאלה דומה (מס' 14535) אך התשובה שונה: השאלה היא "הבא"ח בשנה ב' ויקרא, יד, כתב לומר ב"יעלה ויבוא" - ראש חודש, בלא ה"א. ומרן ראש הישיבה כתב בהערה שיש לומר ראש החודש , עם ה"א, שכך גם נכון עפ"י הדקדוק. מדוע בסידור של הישיבה כתוב כדעת הבא"ח?" וענה מרן פה"ד נר"ו "כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל." ואיני מבין, וכי הולכים בכל לפי גירסאות תפילת ישרים? בפרט שהיום נוסחאות הסדור הנ"ל נעקרות בעקבות נוסחאות הגרע"י זצ"ל, והוא סובר לומר 'הזה' (ילקו"י תשס"ד, תפלה ח"ב, קונטרס הנוסחאות הערה ס)?
מה פירוש והוא סובר לומר הזה. אולי הכוונת לומר החדש?
אני לא עוקר נוסחאות מדעתי. כל נוסחא שנוכל למצוא לה יישוב כל-שהוא נשאיר אותה.
מצינו בתורה: יום השישי, יום השביעי.
ובמשנה: בית-דין הגדול שבירושלים (גיטין).
מדוע אי אפשר לומר ראש-חודש הזה?