למה בחו״ל לא מחברים אחרי מות – קדושים.

התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.

מותר לפי ההלכה. איני יודע מנהג ג’רבא בזה, אך מנהג תונס ידוע להעלות קטנים למפטיר והפטרה.

כל ההפטרות אפשר שגם קטן יקרא, מלבד פרשות שיש בהם שני ספרי תורה.

כאשר זה בתחילת משפט יהיה בסגול ומלעיל, וכאשר זה סוף משפט יהיה בפתח ומלרע. לדוגמא: ויאמר ה’ אל משה לאמר (במדבר ט”ו ל”ז)- בסגול ומלעיל, ויברך את יוסף ויאמר (בראשית מ”ח ט”ו)- בפתח ומלרע. ויש מקרים שבהם יש עצירה ולכן אומרים בפתח, אך לא ברור כ”כ שהוא בעצירה ואפשר להתבלבל. כמו: ויאמר הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ”ז ל”ו), ויאמר אנכי אעשה כדבריך (שם מ”ז ל’). ובהם צריך לשים לב אם הם פתח או סגול, כי לפי ידיעתי אין בזה כלל ברור לגמרי.

אי אפשר לעשות כן מכיון שכל הנאספים נפטרו בקריאה בתורה בבית הכנסת שהתפללו. ואפילו אם יצאו בשעת הקריאה לא יועיל, מכיון שכעת אין עליהם חיוב כי קריאת התורה היא חובת ציבור וא”כ אינם מחוייבים בה. תוכלו לבא לכותל אחרי שהתפללתם ולהצטרף למנין שקוראים בתורה.

צריך לעשות גם את זה וגם את זה, קודם שופר מהופך ואח”כ לעשות כמין עצירה.

מנהג תונס שהזכרתם איני מכירו, ולא מצאתיו בספר עלי הדס וגם שאלתי יודעי דבר ואינם מכירים אותו, נשמח לקבל מקורות ומה שידוע לכם עליו.

ולגוף השאלה הכה”ח (סי’ קמ”א אות ל”ב) כתב להחמיר גם כשיש קדיש לגבי שני אחים או אב ובנו, ולכן אם נהגו להחמיר בזה יש להחמיר גם אחרי קדיש.

לא מצאתי התייחסות מפורשת לזה, אך ראיתי בכמה כת”י וכן בדפוס משנת רפ”ד שעשו גם את זה וגם את זה. וכן בקונטרס טוב טעם לה”ר אליהו גאנם (על טעמי המקרא) הביא את סוף פסוק עם שני הדברים. ולכן נ”ל שהטעם מורכב משניהם. וצריך חיפוש עוד.

יש חשש של ס”ת שכתבו מומר שהוא פסול, אלא שע”פ רוב אינם כותבים אלא קונים (כפי ששמעתי מהרב שלמה מועלם שליט”א), ואמנם גם בזה יש בעיה כי הם קונים בלי לברר את הכשרות, ובכלל אפשר שהם קונים ס”ת של הדפסה. והנה מבואר בש”ע (סי’ תרפ”ה ס”ז) שמי שאין לו מנין ישבות בשבת זכור במקום שיש מנין, וק”ו שלא ילך למקום שיש חשש שאין לו ס”ת. ואף שכתב בשו”ת תורת חסד (ס”ס ל”ז) שאין החיוב מה”ת לקרוא בס”ת, מ”מ הרי זו תקנת חכמים כמבואר שם, ואין לבטלה. ולכן אין ללכת לחזק את הקהילה בשבת זו אלא בשבת אחרת, אא”כ יש שם ס”ת אחר או מנין אחר שקוראים בס”ת כשר, או שאתם יכולים לברר ולאמת את כשרות הספר הזה.

ע’ בכה”ח (סי’ קמ”ב סק”ב) שדעת מרן והפר”ח ועוד אחרונים [ומכללם הגר”א הוב”ד בבה”ל שם ד”ה אין] – שמחזירין גם כשהמשמעות לא משתנה.

וגם לבני אשכנז (ע”ש במ”ב סק”ד) הגם שיש מקום לומר שאינו נחשב שינוי משמעות, נראה יותר דכיון שהמובן השתנה יש לחזור שכ”נ ממה שלא הוציאו אלא מִצרִים או מִצרֵיִים וכיו”ב – משמע דהא לא”ה חשיב שינוי.

• וכל זה בנמצא בתוך הקריאה אבל כיון שסיימו הקריאה ע’ בכה”ח אות ה’ שא”צ לחזור. אך בבה”ל צידד שיחזור, ובה’ איש מצליח שם כתב דהמחמיר תע”ב.וכ”ש בשני וחמישי (כמבואר בסי’ קל”ז).