שאל את הרב
print
אא
אני נוהג לפי מנהגי קאבס ולכן רציתי לדעת אם אמת מה ששמעתי שרבי חיים חורי עליו השלום היה נוהג לחגוג ג' ימים יום העצמאות עם הלל, ז"א יום הקודם, היום עצמו והיום שלאחריו?

הרב אדיר כהן

איני יודע כיצד נהג, אך כן תקנו בזמנו בג'רבא שלא לומר תחנון ג' ימים, והלל בלי ברכה רק בו ביום (עיין בשו"ת מעשה ניסים חלק ב' סימן קס"ח). ומסתמא גם בשאר ערי דרום תוניסיה וגאבס מכללם. אלא שכיום אין מי שנוהג כך רק ביום העצמאות עצמו יש נוהגים לא לומר תחנון ולומר הלל בלי ברכה. ונהרא נהרא ופשטיה. והעיקר לא לגרום מחלוקת ומריבה חס ושלום.

שאלת המשך:

"כיום אין מי שנוהג כך" אני לא מבין במה זה הוכחה? להיפך! ז"א שזה מנהג שצריך חיזוק ולהשיב אותו. אין זה מטרת של כסא רחמים להחיות את יהדות ספרד ומנהגיה? אם זה היה תקנת חכמינו, למה מפחדים ממה יאמר העולם? מה אכפת לנו מדעות של האחרים? ומר"ן הראש הישיבה תמיד אומר : "תלך אחר הבורא עולם, אתה תדרוך על כולם".

רבני בית ההוראה

גם מרן ראש הישיבה  נר"ו אינו אומר הלל ביום העצמאות  וגם להבדיל בן החיים מרן הגאון בעל "האיש מצליח לא היה אומר הלל ביום העצמאות אלא בזמן שהציבור היה אומר הלל הוא היה אומר תחנון בשקט בכדי לא לעורר מחלוקת

שאלת המשך:

האם אפשר לדעת למה הגאון האיש מצליח שינה ממה שתיקנו רבני ז'רבה? אם על נס קטן עושים עד היום סעודת יתרו, על נס גדול לא כל שכן? וא"ת בגלל שיש צדדים לא טובים במדינה, הרי אין דבר מושלם! שלפני שנעצרה המגפה בטוניס, כמה מתו במגפה? וכשהקב"ה הביא 10 מכות למצריים כמה מהעם מתו במכת חושך? ואין נצחון במלחמה שאין בה מתים, ואין דבר טוב שאין בו רע. אלא הולכים על פי הרוב. לכן, הייתי מבקש בבקשה הסיבות לאמר תחנון. מצד אחד אני מיהודי קאבס, מצד שני אני תלמיד מהישיבה. איך אני אמור לנהוג? כמו מנהג אבותיי או כמו פסיקת רבותיי?

הרב יהונתן מאזוז

יום העצמאות אינו קדום כ"כ שמה שנהגו בו הוא מנהג על כל הגדרותיו וצריך אתה לומר "האם אנהג כפסיקת רבני ג'רבא ובגאבס או כפסק רבותי בישיבה" ?וע"ז אומַר שמסתבר שאילו ידעו רבותינו בחו"ל ממה שנעשה בארץ מסתבר שלא היו מורים כן, וגם מרן זקני אי"מ היו"ד מתחילה הסכים עם התקנה שלא לומר תחנון ג'ימים ואח"כ כשנודע לו מה שקורה כאן חזר בו, רק מפני המחלוקת לא עשה כן ברבים.
וזה לא שייך "לאין דבר מושלם" כי הדבר מתחילה היה מוקלקל וראה שלא תיקנו שום דבר ביום שעלו ישראל מגלות בבל אף ע"פ שמצויין היום (התאריך) בעזרא והאריך בזה מרן רה"י שליט"א בגליונות בית נאמן חודש אייר שנה שעברה  

שאלת המשך:

אז אחרי כמה שנים ניקרא מנהג אחרי 500 שנה שהרי שסעודת יתרו לא היתה לפני הרבה זמן?

רבני בית ההוראה

כוחו של מנהג הוא שהיה קיים הרבה זמן ואף פוסק לא עירער בדבר אז אנו לא יכולים לבטלו כלאחר יד אלא כשאנו רואים שהוא מנוגד להלכה או סיבה הכרחית אחרת אבל כאן המנהג לא היה הרבה זמן ואף מרן האיש מצליח שגם הוא הסכים בתקנה זו לאחר שנודע לו מה קורה בארץ חזר בו  ואין כאן שום מנהג

שאלת המשך:

אני מבין יותר טוב. תודה. האם האיש מצליח כתב משהו על הנושא? ונ"ל שבתשובותיו בבית נאמן ומקור נאמן שמרן מתחשב בציבור ובבעלי בתים, ואינו נותן את הסיבות והטעמים האמיתיים. בנוסף, מה שהתכוונתי אינו על חזרתו של העם לארצו(שהוא נושא בפ"ע) , אלא על הצלתם מהמוות לכל היהודים בארץ ע"י הצלחתם במלמחה. (הצלחה ניסית ומעל הטבע לכו"ע) . על נס כזה שניצלו מהמיתה לא ראוי לקבוע הלל?. ובמיוחד כשמכיררים כל התקנות הנעשות במשך הדורות כמו ע"י ר"ת ועוד שקבעו הלל על הרבה פחות מזה.

הרב יהונתן מאזוז

כמדומה שיש מכתבים בנושא זה שנדפסו בספר תולדותיו "הפטיש החזק" (ואמ"א כעת לחפש היכן בדיוק), אבל בלא"ה נאמנים עלינו בניו הגאונים שמעידים בדיוק מה נהג ומה סבר ומה עשה.
הראשונה שבהתכתבות זו כתב כן. ביום העמאות לא ניצול שום אדם ממות לחיים אלא אדרבא החלה מלחמה שגבתה קרבנות רבים ואילו שמעו לדעת תורה בכמה עניינים והיה אכפת להם מחיי אדם יותר מהקמת מדינה חילונית שבירתה תל-אביב, היה המצב הרבה יותר טוב, וזה דברים ידועים .

שאלת המשך:

אתה מדבר על המלחמה ואני מדבר על נצחון המלחמה אשר נצחון הזה הציל היהודים בארץ משואה ע"י הארורים. ועוד שראחתי בכמה מקומות מגילת תענית שגזרו חכמים יום טוב על ניצחון על אויבים, ואביא דוגמא אחת. י"ד סיון: בארבעה עשר לסיון אחידת מגדל צר, היא קסריי מפני שלא היו יכולים לכבשה מה שהיו בה גיבורים, יום שכבשוהו עשאוהו יום טוב". ע"כ. ועש"ב.

מערכת האתר

בה' באייר המלחמה רק התחילה והיא גבתה אלפי חללים האם ראוי לעשות יום טוב על יום שהתחילה בו מלחמה? והיו דרכים אחרים  להקים מדינה גם ללא אותה מלחמה ודי בזה 

שאלת המשך:

סליחה שאני מתעקש. אבל אני רוצה להבין. א) אני לא יודע על איזה דרכים היה אפשר להקים מדינה יהודית בלי שתהיה מלחמה מהערבים נגדנו, ואני חושב שדדבר כזה. ב) אם כבודו חולק רק על הזמן בגלל החללים שנפלו, ז"א שכבודו מסכים על עת הניצחון הוא כן מסכים?

מערכת האתר

ע"פ מה שזכור לי קראתי שהברטים אמרו לראשי המדינה דאז שלא כדאי שהם יעזבו את הארץ מייד כי כך תהיה מלחמה נוראה אלא כדאי שהם ישארו בארץ עד שהיהודים יתפסו ברסן השלטון וכך תמנע מלחמה מיותרת וראשי המדינה דאז לא הסכימו ודרשו שהבריטים יתפנו מיד ובעקבות כך פרצה מלחמת העצמאות  שרבים חללים הפילה ולא כל מה שידעו חכמי הדורות מאז ולפנים שפסקו שאין לזה דין של יו"ט אנו יודעים ודי בזה 

שאלת המשך:

מחילה מכבודו אבל איך זה שהרב מצליח הי"ד היחידי שחזר בו לאמירת תחנון ביום העצמאות ושאר רבני תוניסיה וג'רבא נשארו במנהגם? ואף הורו לומר הלל (למשל ר' ניסים כהן זצ"ל נכדו של מוהרמ"ך בשו"ת מעשה נסים כמדומני..) האם במקרה הזה רבי מצליח אינו דעת יחיד וצריך לנהוג כשאר רבני ג'רבא ותונס (בדגש על פה בארץ ולא בחו"ל)? (במידה והיו עוד רבנים שחזרו בהם מחילה מכת"ר אשמח למקורות..)

רבני בית ההוראה

הרבנים דאז לא ידעו את המצב בארץ הקודש אולם הרב מצליח היה מקבל ירחון של נתורי קרתא והיה מודע למצב במדינה וככן הרבנים בארץ ישראל מלבד הרב גורן לא רצו לקבוע הלל בברכה (מרן שליט"א דיבר על בשיעורו האחרון) וא"כ מה שייך כאן דעה יחידאה ומ"מ לא אמרנו קבלו דעתינו אלא זה דעת מרן שליט"א וכן אנו נוהגים ואכמ"ל

שאלת המשך:

רואים גם תמהים על מ"ש כבודו שהיה יותר טוב אילמלא לא היתה קמה המדינה שבירתה ת"א וכו' שאין אלו אלא דברי תימה היינו למרמס בכל מקומות מושבותינו בעוה"ר בין באירופה בין במקום הערבים כיום קהילות בחו"ל הולכות ונעלמות בהתבוללות קשה מנשוא הקב"ה חשב לפליטה לבית יעקב ועשה דברים על ידי חילונים כמו שאמר מרן ראש הישיבה ה' ישמרהו לעד שאם זה היה תלוי בחרדים היינו נסוגים אחור במחלוקות וכו' החילול שבת והכפירה היו גם היו בתוניס מרוקו אירופה עוד לפני שעוררו הציונים החילונים את השיבה לארץ מחלת השיגעון של ההשכלה היתה ולצערנו היתה ממשיכה ומה שקורה היום היה קורה ממילא בעוה"ר צא וראה מה היה המצב לא רק בברלין אלא אף בפולין היה מצב גרוע מאוד מבחינה רוחנית וכולם ירדו מטה מטה ולא הכל היה יפה וורוד כמו שמציירים בספרים מסויימים אין לנו אלא להשתאות מול חסד ה' העצום בלי קשר להלל או לא הלל אלא פשוט להכיר בטובה.

מערכת האתר

אני שמחים לא פחות מכל אדם אחר הגר במדינת ישראל על עצם הקמת המדינה וכל דבריך אמת ויציב אולם אין זה ענין האם לחגוג את יום העצמאות או לא ולא הבנתי על מה כבודו חוזר בשאלה הנ"ל נשאלנו על הלל וכו'ובזה דעת מרן שליט"א לומר תחנון בלי הלל 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0