א) כתב המאירי (מגילה דף כ"ד ע"א) גבי מה ששנינו קטן קורא בתורה, שאין הכוונה בקריאה אלא להשמיע לעם, ואין זו מצוה גמורה כשאר מצוות שנאמר בה- כל שאינו מחויב אינו מוציא את הרבים ידי חובתם. עד כאן. וכיוצא בזה כתב הרא"ש בפסקיו (ברכות פרק ז' סימן כ') בשם רבנו תם. עיין שם. וכן סמך על דבריהם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו בשו"ת יחוה דעת חלק ה' (סוף סימן כ"ה). עיין שם. ב) על פי הקבלה עליית שישי חשובה שבכולם (עיין שער הכוונות דף מט ע"א ודף ע"ג ע"ד). ומכל מקום גם בעליות עם ברכות יש בהם קצת ענין, דסימנא מילתה היא. ומצינו בקיצור של"ה (דף נג ע"ד) שכתב שנהגו בזמנו המוכרים עליות לספר תורה לומר בפרשת עשרת הדברות וכיוצא בזה, פרשה זו נאה. והובאו דבריו בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ט"ז אות ג). ע"ש. ומה ששאל לגבי מקום שלא מוכרים עליות וכו' לא ידעתי מנהג מקומם איך עולים העולים, האם על ידי תור או כל אחד כפי שיחפוץ. ועל כל פנים גם כאן אם יש תור אינו יכול לקפוץ על חשבון אחרים העולים.