שאל את הרב
print
אא
רציתי בבקשה לשאול לגבי מה שפסק מרן בסימן ש''כ סעיף י''ח בדין מסוכרייא דנזייתא שראיתי למרן ראש הישיבה שליט''א בכרך הרביעי של מנוחת אהבה שהוכיח מזה שדעת מרן שפסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן אסור ורציתי לשאול האם ניתן להוכיח מזה אפילו בתרי או תלת דרבנן א-הולך לאיבוד ב-המשקים לא בלועים בטבע ג-בפשטות אין ביין הנסחט שיעור רובע רביעית והוי חצי שיעור אשמח מאוד לקבל תשובה ברורה בענין משום שלא מצאתי התייחסות ברורה בפוסקים לדברי מרן בסעיף הנ''ל

הרב לירן ישי

לעניות דעתי הצרוף הראשון מה שהולך לאיבוד היא עצמה הסברא שנחשב לא ניחא ליה, הצרוף השני שהמשקים לא בלועים בטבע היא רק דעת רש"י (שבת קמ"ה) ועוד כמה ראשונים. אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כן, אלא דהוי דאורייתא. שכן דעת תוספות (שם) והרשב"א והרא"ש, והריטב"א, והר"ן והנימוקי יוסף והתרומה (סימן רמ"ב), והסמ"ג (לאוין ס"ה) ועוד. ואין לנו ראיה שמרן לא סובר כרוב הפוסקים.
לגבי הצרוף השלישי דרך אגב השיעור בסחיטה הוא כגרוגרת וכמו שכתב הרמב"ם (פרק ח' הלכה י'). מכל מקום בנדון דידן שהוא חצי שיעור, אסור עדיין מן התורה. ורק החכם צבי (סימן פ"ו) חידש שבאיסור שבת הוי דרבנן וחלקו עליו מהר"י כולי בהגהת משנה למלך (פרק י"ח שבת הלכה א') והוכיח שלא כן מדברי רש"י, וכן דעת הגהות אשרי וראבי"ה (סימן רכ"ב) והריטבא והמאירי (שבת דף ע"ב) בחצי שיעור אף באיסורי שבת הוי מהתורה. וכן דעת הטור (סימן ש"א) וכמו שכתב הפרי מגדים (משבצות זהב סעיף קטן א') אמת שלדעת הרמב"ם הרב שדי חמד (מערכת ח' כלל ב') הוכיח דהוי מדרבנן, אולם כאן שאנו באים להוכיח לדעת מרן צריך הוכחה דסבירא ליה למרן כהרמב"ם בזה ולא כרוב הראשונים דסבירא להו דחצי שיעור אסור מהתורה גם באיסורי שבת.

שאלת המשך: פסיק רישא.

יישר כח לכת"ר על תשובתו אמנם עדיין לא הבנתי כמה פרטים: א- מש"כ שמה שהולך לאיבוד היא הסברא בעצמה שנחשב לא ניחא ליה לא הבנתי משום דסו"ס זה ודאי שאי אפשר להחשיב דין זה פס"ר דלא ניחא ליה בדאורייתא משום שזה הולך לאיבוד וסחיטה לאיבוד אסורה מדרבנן כמבואר בר"ן ולכן ע"כ חייבים לומר שזה פס"ר דלא ניחא ליה על כל פנים בחד דרבנן וכמבואר בדברי מרן ראש הישיבה שליט"א ב- מש"כ שדעת הרא"ש שהאיסור מדאורייתא נסתפקתי בזה משום שהרא"ש לשיטתו שיש דישה גם לא בגידולי קרקע אמנם להלכה לא קי"ל הכי אלא אין דישה אלא בגידולי קרקע וא"כ ייתכן ואין להחשיב את דעת הרא"ש עם האוסרים מדאורייתא או שמא יש לומר דסו"ס אוסר וא"כ אף שזה מטעם אחר שלא קי"ל כמותו להלכה בכל זאת מצטרף למשקל עם שאר ראשונים האוסרים מדאורייתא, ובר מן דין רציתי לדעת באופן כללי כיצד ניתן להגדיר רוב ראשונים האם לדוגמא 5 מול 3 זה נחשב רוב ומה המקור לכך תודה רבה מראש

הרב לירן ישי

לגבי הערה ראשונה, דבריך נכונים והיינו שבמשקה ההולך לאיבוד הוי דרבנן וכיון דהכא לא ניחא ליה בזה הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.
וגבי הערה השניה, אם באמת הרא"ש אוסר לא משנה מאיזה טעם מצרפים אותו לאוסרים.
לגבי הערה שלישית, אין לעניות דעתי בזה כלל ברור וכל מקרה לגופו.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0