קשר תפילין של ראש מרובע

אין לשנות המנהג כדל"ת שכל מנהגינו נכונים ומדוייקים ויסודתם בהררי קודש!

ספר פרי אליעזר לא זכיתי שיבוא לידי רק ראיתי דרך המחשב (וקשה ללמוד דברים ארוכים דרך המחשב ועוד חזון למועד בלנ"ד) ובעיקר הדבר, הן אמת שהמעיין הייטב בבית יוסף (וס"ס ל"ב) יראה שיוצא קשר מרובע, ומי שיודע שאבותיו נהגו בקשר זה בוודאי שאין נכון שישנה, ובספר פרי אליעזר שם הביא שכן נהגו בעבר הקרוב רוב בני אשכנז, ולדבריו רק אחר השואה שינו מנהגם, ובזה בוודאי שנכון לנהוג כמנהג אבותיהם. אולם הנוהגים בצורת דל"ת ממש, גם להם יש סימוכין דקשוט מדברי הרב תרומת הדשן בפסקים ובכתבים (סימן קע"ט) והבוא בפרישה שם, וכן מנהג פשוט כיום אצל כל הספרדים ועדות המזרח, ומנהג זה עתיק לפחות כמה מאות שנים, עכ"פ אצל חלק מעדות המזרח. וכבר נכתב מנהג זה בספר מעשה רוקח (פ"ג מהלכות תפלין הלכה י"ג) וז"ל קשר מרובע וכו' לאפוקי שלא יהיה עגול, ויש שנים בעשיית קשר זה, דהעולם נהגו לעשותו כעין מ"ם סתומה וכו' ויש מהמתחסדים שעושים דל"ת אחת לבדה כצורת דל"ת ממש וכו' עכ"ל. ושמעינן מיניה שכבר בזמנו היה מנהג לעשות כאות דל"ת והוא נולד בסביבות שנת ת"ן והיה בא"י איטליה ולוב. וגם דס"ל שאין קפידא באיזה צורה עושה, וגם שהמתחסדים היו מהדרים שכך יהיה, ומה שכתב בפרי אליעזר כמה פעמים שהמתחסדים לשון גנאי במחכ"ת אין זה משמעות הלשון, וכן מוכח מדברי הרב מעשה רוקח גופיה (פ"ג מהלכות ציצית הלכה ח') וכן בשו"ת מהרי"ט ווייל (סימן י"ב) מבואר שאמר לו השד"ר מטבריה שכל התפילין של חכמי ארץ ישראל בזמנו (שנת תקנ"ט) הם בצורת דל"ת ממש (ולצערי בפרי אליעזר ברוב הפעמים שמצטט דברי מהרי"ט ווייל מדלג על שורה זו (ועושה סימן של ….) וגם במקומות במרוקו וכו' שיש שעשו בעבר קשר מרובע ידוע שעשו חלק גם קשר דל"ת רגיל, וכן בתוניס אף שהקשר קצת שונה מ"מ דומה הוא לקשר רגיל, וכן כך קשר הרב בן איש חי בבבל. ועוד ואחר שהמנהג של הדל"ת קיים אצל הספרדים זה כמה מאות שנים עדיין צריך בדיקה יסודית קודם שירצו לפסלו בפרט שלדעת מרן נראה שצורת הקשר לא לעיכובא, וגם לפי הקבלה אם הרב "שמן ששון"] (סימן ל"ה) כתב שכל חכמי בית-אל שינו לדל"ת רגילה מוכח שאין בזה פגם ע"פ הקבלה וכן מנהג כל הספרדים כיום בדל"ת רגילה וצריך לבדוק את העניין לגבי העבר הקדום אצל הספרדים יותר ביסודית ועוד חזון למועד בלנ"ד

מה שכתב נשכח מכ”ר וכו’ לא נשכח ממני, ועברתי בזמנו מקופיא על פני הספר, וראיתי שבכמה מקומות דולגה שורה זו, כגון בעמ’ מ”ז ק”ג קמ”ו. ויתכן ולא דילג בכוונה מסויימת, אך לא היה כדאי לשעות כן.

ובעיקר הדבר, מה שציטט ממני “שיש לנהוג כמנהג אבותיו”, המעיין היטב בדברינו יראה שלא כתבתי כן לגבי בני אשכנז, שאם אמת ונכון הדבר שרוב קהלותיהם עד השואה היו בקשר מרובע, ושינהו מקרוב נכון שיחזרו למנהג אבותיהם, אחר שברור להם שכך נהגו אבותיהם, והוא קשר שמסתדר יותר בדברי הראשונים. ואינהו בקיאי בדידהו. אבל על בני ספרד, לא אמרתי כן, אחר שידענו בבירור שכמה דורות לפנינו נפוץ הקשר דל”ת הרגיל, ונהגו בו במקומות רבים זה למעלה משלוש מאות שנה, מסביבות שנת ת”ן והלאה. ואולי גם לפני כן, ואין בידנו תיעוד ברור מה היה לפני כן.

ולגבי קשר תונס, ששאל על מנהג מרן רה”י ומנהגי, מרן רה”י נוהג כיום בקשר הרגיל והמקובל בארץ, וכן אני עני, כך קשר לי בזמן הבר-מצוה  מר זקני החה”ש רבי ששון הכהן הי”ו, והוא מזקני חכמי ג’רבא (יליד תרפ”ה) וחתנא דבי נשיאה מרן רבי רחמים חי חויתה הככהן זצ”ל, ושאלתיו מקרוב על זה (ער”ח אב התשפ”א, ואמר לי שאכן בג’רבא הקשר היה קצת שונה, ובארץ שינה כמו הנהוג בארץ, כיון שניכר יותר בקשר זה יותר צורת הדל”ת, וכך הורגלנו מאז. ואף שהעושים כקשר תונס ע”פ מנהג אבותיהם בודאי שטוב עושים, מ”מ אחר ששינו והתרגלו לקשר הנהוג בארץ, לא ברור שיש עדיפות בקשר של תונס מקשר ד’ הרגיל, אחר שהמערערים על דרך הפשט מדברי הראשונים גם על קשר זה יערערו. רק יש בקשר זה עדיפות של “רצועות מתחלפות” על דרך הקבלה ומאידך ראינו לגדולי המקובלים, הרב בן איש חי והרב שמן ששון ושאר מקובלי בית אל שלא חשו לדבר זה גם ע”פ הקבלה, לכן בני תונס וג’רבא ששינו לקשר הנהוג בארץ, איני יודע מה יש ענין להרעיש כנגדם לעשות כקשר דתונס, אף שהעושים כמנהג אבותיהם קשר דתונס בודאי שטוב עושים.