הרב דאדוואנד שלום, האזנתי למספר שיעורים שלך בנושא ביטוי האותיות - חשוב ומועיל מאוד ויישר כוח גדול לכבודו. ברצוני לשאול מספר שאלות, כולן באותו עניין.
1. שמתי לב שמקרים שונים, כאשר הרב מצטט פסוקים, הרב לא מבטא המילים במדויק, ותהיתי אולי יש כאן משהו שאני לא מבין. למשל: באחד השיעורים הרב חוזר על הפסוק "הנה מטתו שלשלמה" מספר פעמים, כאשר האות ת' נהגית דגושה, למרות שבסידור היא לא, והייתה צריכה להישמע רפה. כך גם בפסוק "מאת ה' הייתה זאת", האותיות ת' שבסוף המילים "את" שהרב מבטא כולן דגושות, למרות שבסידורים אינני רואה דגש.
2. איך צריך לבטא את ה-ד' של שם אדנות (א-דוני), האם דגושה או רפה? בברכת מחייה המתים בסידורים שונים ה-ד' מופיעה רפה, אך למעשה כל עם ישראל, וגם הרב בשיעור ביטא אותה דגושה. למשל, כשהרב ציטט את הפסוק "ברוך אתה ה' למדני חוקיך", האות ד' בשם השם בביטויו של הרב נשמעה דגושה. מה הביטוי הנכון לאות ד' שבשם אדנות? תודה ובברכה, גיל