מקור למלה “עכשיו”
בספר אוצר השרשים הכללי בשורש עכשיו, כתב שהוא מושאל מלשון הפסוק “חמת עכשוב” שהוא סוג נחש והוא מהיר ומיידי.
שלום עליכם לגבי המילה ו צריך לבטות אותה כמו w עכשיו לרוב ביום יום גם רבני הספרדים הגדולים לא כולם מדברים כך לכן כמה זה באמת חשוב? או אולי באמת לדבר ביום יום זה כבר פחות תפס אבל בתפילה זה חשוב? ועוד האם אומרים את האות ו כמו ב לא דגושה בשעת התפילה זה נחשב כאילו בכלל לא אמרת את המילה? כי כביכול אם אין בכלל את המושג של האות ו כמו ב לא דגושה אז באמת שאתה מתפלל לא אומר את המחלים בשלמותם?
בתפילה וקריאת התורה חייבים לבטאות את האותיות והמילים כהלכה. וכן מפורש בזוהר הקדוש שאותיות התפילה צריכות להיות בשלימותן. וכן מבואר בכל הפוסקים שאין להחליף אות באות. ולכן חייבים לומר וא"ו בקיבוץ שפתיים כמו W האנגלית. וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
לצערנו בכמה מגלויות אירופה וגם בחצי ארץ ספרד שכחו את הוא"ו המקורית והחליפו אותה בבי"ת הרפויה (מחמת השפעת השפה המקומית). וזה כבר מזמן הראשונים כמלאכים ז"ל. (שלא כמו שיבושים אחרים שנשתבשו בה רק בדורות מאוחרים כמו הצד"י-טסד"י, חי"ת-כי"ת וקמץ אוֹ).
על כל פנים בדורנו שזכינו לקיבוץ גלויות, היו צריכים כולם לקבל את האמת ממי שאמרה, אמנם מה נעשה לדורנו היתום, שבמקום שהיודעים ילמדו את שאינם יודעים, נהפוך הוא, ורוב ילדי עדות המזרח נטשו מסורת אבותיהם המדויקת ואצו רצו ללמוד המבטא המשובש השורר בארץ (לעת עתה בלבד, עד ביאת גואל צדק).
כבודו יהיה חזק ולא יבוש לבטא האותיות כהלכה לכבוד השם יתברך.
לעניין מי שאינו מבטא כהלכה, אם הוא אינו יודע, עליו נאמר ודילוגו עלי אהבה. אבל אם הוא יודע ולא איכפת לו, חסר לו יראת שמים.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ז בשבט ה׳תשע״ו – ינואר 26, 2016
אבל אני לא שמעתי את מורינו הרה עליו השלום מדבר ככה בלוין כניראה כמו שמשה חבושה שמעתי אותו שביום יום פחות מדברים אבל בתפילה זה שונה בכל מקרה הרב היה מתפלל ככה ? ועוד אני לא הבנתי עם בתפילה אמרו ו כמו ב לא דגושה אז זה ניקרא שהוא לא אמר בכלל את המילה כי הוא אמר בתוך המילה אות אחרת ? ועוד דבר אני יגיד לך תאמת אני מסכים איתך בכל מילה אבל ברוב שהשתרשו הטעויות היום אז עכשיו להתפלל ככה זה יהיה מוזר באוזן האנשים ואולי עדיף לא להיות שונה מהציבור?
1. אמת בדיבור הרגיל אין צריך לדבר כך, ולכן גם מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא היה מקפיד בדיבור הרגיל לבטאות וא"ו (ואף על פי כן היה מקפיד לבטאות חי"ת ועי"ן וקו"ף ולפעמים גם וא"ו וטי"ת).
2. אמנם לגבי התפילה העיד מרן ראש הישיבה וכן הראשון לציון הגאון הרב שלמה עאמר שליט"א שמרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מתפללל בדקדוק כל האותיות. וגם יש הקלטה שלו שצריכים ללמוד לבטא את האותיות כמו שמסביר הרב מאזוז.
3. חז"ל אמרו שעם הארץ (שאינו יכל ללמוד) שאמר לקדוש ברוך הוא אויב במקום אוהב, הקדוש ברוך הוא מקבל תפילתו. והוא הדין למי שככה למדו אותו בית הספר או בחידר, ולא זכה להיחסף אל המבטא האמיתי. וכל שכן בזה שכיום הטעות השתרשה בשפת הדיבור, ולכן יש מקום לומר שבכל אופן יוצא ידי חובה ואינו נחשב שינוי משמעות.
4. בדברים של חומרא וחסידות צריך להזהר לא להיות שונה. לא בדבר עקרוני.