יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
איך מחשבים זמן צאת הכוכבים בניו יורק (ארצות הברית)?
כמו בארץ, כ-20 דקות לאחר השקיעה.
מאת: פלוני | תאריך: י״ט בשבט ה׳תשע״ו – ינואר 29, 2016
למה לא 13.5 דקות זמניות אחר שקיעה?
עיין למרן ראש הישיבה שליט"א באור תורה (תשמ"ה סימן צ"ב) שכתב שלדעת הרמב"ם בפירוש המשניות בפסחים וכן בחיבורו המיל הוא כ"ד דקות וממילא שלשת רבעי מיל הם ח"י דקות, ואף על פי שמרן פסק כדעת תרומת הדשן שהמיל הוא ח"י דקות מכל מקום מסתבר שאילו היה רואה דברי הרמב"ם היה פוסק כדעתו, ולכן יש להחמיר כשתי הדעות. עיין שם. ועיין עוד במה שכתב בקונטרס בין השמשות הנדפס במשנה ברורה איש מצליח חלק ג' (עמוד פ"ו בהערה) שבארץ ישראל לעולם לא יראו שלשה כוכבים אחר 13.5 דקות מהשקיעה. ועיין שם עוד (עמוד צ"ז) שאפשר להתפלל מנחה בדיאבד עד 17 דקות מהשקיעה עיין שם.
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בסיון ה׳תשע״ו – יולי 6, 2016
לק''י מחילה מכבוד תורתו אבל אם בחיבורו הגדול כתב הרמב''ם שמיל זה 24 דקות בודאי מרן ראה דעתו ואעפ''כ לא פסק כמותו, ומה שלא הביאו אפשר לומר שרצה לפסוק כתרומת הדשן ומשום כבודו שלהרמב''ם לא הביאו, ואעפ''י שזה הוא דוחק מ''מ הנחה שאילו היה רואה היה חוזר בו יותר דוחק כיון שזה כתוב בחיבור שלו.
עיין באור תורה הנ"ל שכן מוכח מדברי הרמב"ם בחיבורו (פרק ג' מהלכות תפלה הלכה ד'. וכמו שהוכיח הרב מנחת כהן פמינטיל מאמר ב' פרק ו') אבל לא כתוב כן בפירוש לכן אין פלא שמרן לא הביא זאת.
ופשוט שאם מרן היה יודע שדעת הרמב"ם כן לא היה פוסק נגדו, שהרי דרכו בכל מקום לפסוק כעמודי ההוראה ובפרט הרמב"ם, וכל שכן שלא הזכירו בבית יוסף כלל, ואין כן דרכו של מרן, כידוע לכל הרגיל בלימוד הבית יוסף.