לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
ראיתי כתוב בכללי המשנה לראשל"צ ר' יצחק יוסף שליט"א שכתב שאת המשנה קיבלנו ממשה רבינו שקיבלה מפי הגבורה ובה שני חלקים הלכה פסוקה והלכה דחויה וכו' וברמב"ם בהקדמה כתב : שרבי כתב את המשנה וקיבלה ממשה רבינו למעט דברים שהתחדשו באותם זמנים ונדרשו מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם א"כ השאלה שלי היא כזו במשנה בחגיגה ט"ז ע"א כמדומני כתוב האם מותר לסמוך על הבהמה או לא וזו מחלוקת הזוגות וכתב רש"י שם שזו המחלקות הראשונה שהייתה בעם ישראל א"כ אחד מהשתיים או שלפני המחלוקת היה מותר או שהיה אסור ואם היה מותר היה מותר ממעמד הר סיני כיון שלא היו מחלוקות בזמנם ואם היה אסור היה אסור ממעמד הר סיני כנ"ל וא"כ בגמרא כתוב לדעת ר' יוחנן שזה שבות ונחלקו בה גדולי הדור וא"כ קיבלנו שבות ממשה רבינו שקיבלה מפי הגבורה ואיך זה נקרא איסור דרבנן? ועוד בביצה דף לו ע"ב כתוב במשנה דדבר הרשות הוא שאין דנין (בשבת) ובגמרא כתוב גזירה שמא יכתוב ע"כ. האם לפני המשנה היה מותר לדון בשבת או שהיה אסור או שזה התחדש בזמן מסוים תודה רבה אשמח לראיות ומקורות תודה
בודאי שכוונת הרמב"ם על דברי תורה ופירוש לפסוקי התורה שהם נתנו למשה מסיני, אבל איסורי דרבנן שתקנו חכמי הדורות בודאי שכל דור נתקן התקנה שלו, ולפני כן לא ידעו מזה כלל. כגון מוקצה שנתקן בימי עזרא ונחמיה, הרי בודאי משה רבנו לא ידע מכל זה. והוא הדין בזה לסמיכה שאסורה משום השתמשות בבעלי חיים. ועל השאלה מה עשו לפני שהתגלתה מחלוקת יש ליישב כמו שמיישבים קושיות דומות ששכחום ובדור אחר כך שחזרו לייסדם נתגלעה מחלוקת.
גבי שאלה אחרונה של גזרת חז"ל שמא יכתוב, יש גזירות שתיקנו חכמי הדורות כגון גזירת הבלנים בשבת (מח עמוד א) ויש גזירות שמסתבר לי שתיקן אותם משה רבנו בכבודו ובעצמו, כגון כתובה למאן דאמר דרבנן, גזירת כתיבה דנידון דידן איני יודע מתי נגזרה.