קביעות בהבדלה חובה
לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.
אני נמצא בסעודה שלישית עם ת"ח ואחר הסעודה לפני ברכת המזון יש דרשה של הרב, והרב מתחיל לדרוש לאחר זמן צאת השבת, (וכמובן שאנו עדיין באמצע סעודה) ושאלתי היא האם אני יכול להקליט את השיעור של הרב (וכמובן שאכין את המקלט מער"ש בקרבת מקום), בזמן שהרב עדיין לא הוציא שבת [ואני יוציא שבת] האם נקרא זה שאני מכשילו? וכן לענין ברכת המזון שלי שנכנס לספק אם צריך לומר "רצה והחליצנו".
אפשר להוציא שבת באמצע סעודה שלישית אבל לא כדאי לעשות כן שלא יוכל לומר רצה בברכת המזון מחמת ספק (עיין משנה ברורה סוף סימן רס"ג סעיף קטן ס"ז, ובחזון עובדה שבת ב' עמוד שמ"ט סוף הערה ה')
ולדבר מול מכשיר ההקלטה נראה שדינו כלדבר ברמקול שפשט המנהג להחמיר בו וכמבואר בחזון עובדיה (שבת ה' עמוד רל"ט) ןמקום מקום בזמן תוספת שבת מסתבר שיש להקל כיון שגם בשבת יש מקום להקל בזה מעיקר הדין. ומכל מקום יש לשאול את הרב הדורש אם מסכים לכך.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ט באדר א׳ ה׳תשע״ו – מרץ 9, 2016
א. יישר כח על התשובה. ב. יש כמה סברות להקל בדבר ודווקא אם החכם לא יודע שהרי זה פחות מ"מתעסק" שלא יודע שמקליטים אותו, ויש אפשרות לכוון בתחילת הסעודה שלא להשתתף בזימון ולברך ברכת המזון לפני שהרב מתחיל לדבר ולהגיד "המבדיל בין קודש לחול ולהקליט, וכמו שכתבנו לעיל שדווקא החכם לא יודע שאז נחשב לו פחות ממתעסק. למערכת שלו'. שלחתי את השאלה לרב מאיר מזוז שליט"א כי רציתי לדעת את דעתו בעניין...
במקרה דומה כעס הגאון רבי חיים קנייבסקי עד מאוד.
יש לבקש מהרב שידרוש אחר ברכת המזון ולהקליט ברשותו.
אסור להקליט בן אדם בלי ידיעתו ובלי רשותו.