שאל את הרב
print
אא
א. בפרשת ויגש, כשיוסף מדבר לאחיו כתוב (מו לד): "ואמרתם אנשי (-לשון רבים) מקנה" ואילו כשאחי יוסף מדברים אל פרעה הם אומרים לו (מז ג): "רעה (-לשון יחיד) צאן עבדיך" ולכאורה היצ"ל רעי צאן עבדיך ?
ב. לכאורה שם של אדם לא צריך להשתנות ע"פ כללי הדקדוק, שאם שמו 'גד' (בגימ"ל דגושה) - זה שמו לעולם גם אם בא לפניו אהו"י פתוח, וא"כ למה שם נתון לכללי הדקדוק (לדוגמא בפרשת ויגש {מו טז} ובני גד) ?

הרב רפאל מאזוז

1. כתוב במסרה: ה' מילים כתובים בה"א בסוף תיבה והם בלשון רבים, ואחד מהם הוא הפסוק דידן. והובא במנחת שי בראשית (ג',ז') באורך. ובפסוק דידן בקיצור. ועיין עוד לרבנו בחיי כאן.
2. שם של אדם כן משתנה לפי כללי הדקדוק והתנ"ך מלא מזה על גדותיו. והרב סעדיא גאון באחד מספריו כותב שאדם ששמו גד כשאימו קוראת לו אומרת: גד (בגימל רפויה). ואפילו הנשים בימיו היו יודעות ומקפידות על היגוי נכון גם  בדיבור סתם. והכלל שכתבת הוא נכון לגבי תרגום שאי אפשר לתרגם שמות, ותמיד השם נשאר אותו שם כנודע.

שאלת המשך: דקדוק בשם האדם.

ליתר דיוק, רס"ג כתב על ילד ששמו גד, וכשאמו קראה לו "גּד" ולא הגיב, אמו קראה לו שוב "יא גֿד" ואז הגיב.

הרב רפאל מאזוז

כמדומה שעל שאלה כזו התשובה: שמכאן נלמד שכך צריך להיות, שכל שם (ואפילו מלים בשפות אחרות שייכנסו לשפתנו כגון על כן קראו לימים האלה פורים (בפ"א רפויה) על שם הפור) יקבלו את כללי השפה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0