אורך החצאית או השמלה היה עד כפות הרגלים. (ועיין תמונה בספר עולמות של טוהר ח"ב עמ' 275) אמנם היו מעטות שהיה מגולה מעל כף הרגל טפח אחד, ורק בבית, אבל שיוצאות בחוץ היו מתעטפות בסדין לבן עד הקרקע. והסיבה משום שנאמר במס' ברכות דף כ"ד ע"א) שוק באשה ערוה, והיו כאלה שטעו וחשבו שחלק העליון של הרגל קרוי שוק, ולכן היו פוסקים שהקפידו רק על החלק העליון, ובחלק הנמוך שברגל היו גרביים, (זה צמוד) אבל אינו כן, חלק העליון נקרא ירך וחלק שלמטה ממנו נקרא שוק. וראיה מדכתיב שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז, והאדן הוא למטה ממש היינו כף הרגל. ועוד ראיות רבות שהזכיר מרן ראש הישיבה שליט"א, ולבסוף נתן סימן "… עשה את האדם יש"ר", ר"ת ירך שוק רגל. לכן טוב יותר חצאית ארוכה.