במחילה, הרי גם הרב ברוך שרגא העיד שם באותה הסכמה, ששמע מפי הגרב"צ שיש לדעתו כמה דרגות בכיסוי הראש: א. כיסוי ועליו מטפחת ועליה שאל, דהיינו שלושה כיסויים. ב. כיסוי ועליו מטפחת, באופן שלא יוצאת מכיסוי הראש אפי' שערה אחת, דהיינו שני כיסויים. ג. פאה עם כובע. ד. פאה גלויה. ה. מטפחת, שיוצאות ממנה כמה שערות החוצה, וזהו הכיסוי הגרוע שבכולם. עכ"ל. וממילא יוצא לדבריו שפאה עדיפה ממטפחת המצויה כיום לשיטת הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל. והרב נסיר הרגיש ש"הסכמה" זו היא ההיפך ממטרת ספרו ועל כן ניסה ליישב בדוחק ע"ש. מה גם שמגוחך להתעלם מדברים ברורים בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם כתב במפורש להתיר פאה. וכיצד אפשר להתעלם מדבריו ולהסתמך על עדויות שונות. ובפרט שבספר "תפארת ציון" כתב שהיה עונה "בחכמה" בענין פאה נכרית כדי לבלבל את השואלים, פעם התיר ופעם אסר, כדי לא לחלוק בריש גלי על ריעו וחברו הטוב הגר"ע יוסף. אני מסכים עם כבודו שפאה אסורה בתכלית, אך יש לדייק בענין דעת הגרב"צ, וחכמים היזהרו בדבריכם.