1) לענין אמירת המזמור הנ"ל לאחר תפילת שחרית, מובא בסוף ספר סנסן ליאיר (למרן החיד"א), שהאומרו כל יום בכוונה אחר תפילת שחרית, ימצא חיים. (ובספר עלי הדס מנהגי תוניס הביא שיש שאומרים מזמורים אחרים).
2) ומה שנהגו לומר המזמור הנ"ל גם קודם ערבית, הנה בספר "גאלי כהנה" (להר"ה ר' שושן הכהן, בנו של מוהרמ"ך) מע' ע' אות ט' הביא מנהג זה, ולא כתב טעם לדבר בפירוש, אך נראה מדבריו שהטעם הוא מפני שהיו מתפללים מנחה וערבית סמוכות זו לזו, ועד שיגיע זמן ק"ש של ערבית אומרים המזמור הנ"ל (בחארה כבירה נהגו להקל באמירת תהילים בלילה). ובספר נתיבות המערב (מנהגי מרוקו) כתב הטעם שאומרים מזמור זה, מפני שהוא מסוגל נגד המזיקים.