איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
במקום שיש מקוה רגיל ומקוה של חב"ד, האם יש עניין להעדיף של חב"ד כי הוא כשר גם לשיטת הגר"ז או שעדיף ללכת לרגיל משום חשש מוציא לעז על הראשונים, או ששניהם שווים בעדיפותם?
להלכה שניהם כאחד טובים, ברגיל העושים את אוצר ההשקה בצד כשר לכתחילה ואין לפקפק בו, ומ"מ גם במקוה חב"ד העושים בור השקה למטה, כשר ואין לפקפק בו. אמנם יש שהעדיפו מקוה חב"ד. אבל מצד הדין אין לחוש לא לזה ולא לזה. ועיין בטהרת הבית חלק ג' עמוד של"ז. ומ"מ אם ברצונו לילך למקוה חב"ד אין בזה חשש מוציא לעז.
וכ"ז גבי טבילת נשים אבל טבילת גברים אין לחוש בזה כלל כי די לגברים בטבילת ארבעים סאה מים שאובים וכ"ש במקוה יהיה מה שיהיה
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בשבט ה׳תשע״ט – פברואר 5, 2019
בענין מקואות חב"ד, הנה בחו"ל שמעתי אומרים שלכתחילה אין לטבול בו כי הוא בור תחת בור (אינני יודע בדיני מקוה), ושאלנו לרב אחד שם וענה לנו שכשר הוא אבל תלוי במנהג וכל אחד יעשה כרבו. רציתי לקבל תשובה ברורה עם ביאור הענין, והאם יש דעות בזה או כשר למהדרין לכל הדעות? (אמרתי "בחו"ל", כי בארץ יש לכם רב מקוואות שמכשיר הכל, אבל אצלנו אולי חב"ד עשו המקוה רק לדידהו ולא לדידן).
צדיק ! אם תרצה להבין הענין על בוריו, יש ללמוד ראשי פרקים בדיני מקואות ביו"ד סי' ר"א. ולהבין ענין זה של מקוה חב"ד, תעיין בספרים של זמננו, כגון בספר שערי מקואות של הרב יששכר חזן, בקונטרס אוצר המקוה פרק כ"א, שהסביר מה הביאם לזה, ומשם בארה.