איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
בעניין הסגולה שלא ישכח שמו ליום הדין, נוהגים לומר פסוק המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו, וכנזכר בכף החיים סופר (סימן קכב) בשם הא"ר ועוד אחרונים, וכתב לומר זאת קודם יהיו לרצון, וראיתי בקונ' משנה יוסף הנד' בסוף סידור עוד יוסף חי, להרב יוסף מזרחי שליט"א דכתב דהגר"מ מאזוז הסכים לדבריו לומר את הפסוק קודם שאומר עשה למען שמך. (ושם תסתייע מדברי שער הכוונות (דפוס ירושלים תרס"ב דף לח, דעשה למען שמך צריך להיות דבוק ליהיו לרצון)). אבל בסידורי איש מצליח מופיע הסגולה קודם ליהיו לרצון?
אינני יודע זוכר שהסכמתי לו אבל אם הוכחתו נכונה יש לקבל ממי שאמרה.