הכנת טחינה בשבת
מותר
מרן הש"ע (סימן שי"ח סעיף ט"ז) התיר לתת אינפנד"א שיש בה שומן על גבי האש בשבת (על פי תנאי ההחזרה כמובן), מכיון שהוא יבש, ונאפה מבעוד יום. ע"ש. האם לפי זה מותר לשים דג ברוטב קרוש שהיה במקרר? וכן, מה שנחלקו בזה מרן ומור"ם (שם), שהרמ"א מחמיר בזה מדין נולד, ומרן מיקל שאין בכך משום נולד, זה רק במדה והשומן אינו נראה בעין, כגון שהוא בתוך הפשטיד"א. או גם כאשר הוא גלוי כמו במקרה הנ"ל של רוטב הדגים שגם אין בזה נולד לשיטת מרן.
הנה דעת מוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל במנוחת אהבה חלק ב' (פרק יו"ד הערה 148) להתיר בזה מעיקר הדין, וביאר הטעם משום ששם אוכל על המרק הקרוש. ומרן הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה שבת ד' (עמוד שע"ג) כתב הטעם דחשיב גרמא, ובכי האי גוונא מותרת לכ"ע. ולפי זה אין לחלק בין רובו יבש או לא, וכן אין לחלק בין שומן שקרש ובין מים שנקרשו מחמת שומן שבהם. אולם בחזון עובדיה שם כתב בזה טעם נוסף דהוי רובו יבש, שאין בזה משום בישול. ומעתה אם רוב התבשיל יבש, כגון דגים שיש בהם מעט רוטב שנקרש, ודאי נוכל לסמוך על היתר זה הכתוב בשולחן ערוך.
מאת: פלוני | תאריך: י׳ בכסלו ה׳תשע״ו – נובמבר 22, 2015
בדג המבושל ברוטב. הנוזל הקרוש אינו רק שומן. אלא נוזלים (מים) שנקרשו מחמת שומן הדג, או מחמת הגלטין שבדג. האם גם אותם מותר לחמם בשבת?
טעם ההיתר בהפשרת דבר קרוש כתבו הפוסקים או משום ששום אוכל עליו וכדין טומאת אוכלים שמרק קרוש שם אוכל עליו ומקבל טומאת אוכלים ולא טומאת משקים או מטעם דחשיב גרמא ובכהאי גוונא לכולי עלמא מותרת. (עיין חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד שע"ג סוף הערה י"ז ומנוחת אהבה פרק י' הערה 148) ולפי זה אין הפרש בין שומן או מרק שיש בו מים שנקרשו מחמת שומן וג'לטין שבו