גם שם לא תתבטל המצוה לגמרי כי הפוסקים התירו בכל מה שצריך לכבוד שבת אע"פ שגם בלעדי זה מקיים מצות עונג שבת במה שיש לו וכמ"ש במסכת שבת (דף קי"ח ע"ב) אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הוי מצוה אין בזה איסור לפני התפלה והוא הדין כאן שמה שעובד לפני התפילה הוא כדי שיוכל להתפלל בזמן חשיב כדבר מצוה אע"פ שעוסק בחפציו ומנין פועלים לא הותר אלא בשעת הדחק ועדיף להתפלל ביחיד בזמן ולא במנין פועלים עיין בהערות איש מצילח על המשנ"ב (ריש סי' פ"ט הערה 6) לכן עדיף שיתחיל לעבוד לפני התפלה כדי שיוכל להתפלל בזמן וכן יש ללמוד ממ"ש (המג"א סי' פ"ט) סק"י) גבי איסור יציאה לדרך לפני התפלה דנראה שאם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך ופירש הרב לבושי שרד כוונתו דקמ"ל המג"א דאפילו אינו מקום סכנה התירו לו לילך קודם התפלה כדי שלא יצטרך לילך יחידי ע"ש ומעתה כמו שהתירו איסור יציאה לדרך במקום צורך כזה כל שכן שנתיר לו לעסוק במלאכתו קודם תפלה בשביל צורך מצוה שיתפלל בזמן ויש לצרף לזה דעת הסוברים שלאחר הברכות מותר לעשות צרכיו וכמ"ש הרמ"א בהג"ה(שם סעיף ג') וכמובן כל זה מדובר שהוא מוכרח בדבר אבל מי שיכל להתפלל בזמן ואח"כ להתחיל את עבודתו אסור לו לעסוק במלאכתו לפני התפלה [ולכן לק"מ למה אסור מהע"ש]