שינוי בנוסח אמירת מי שברך לחיילי צה"ל.

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

מה הצד שלא? הרי ודאי יוכל להיות לעזר לכל צרה שלא תבא. אם יש לכם צד שלא נשמח שתשלחו שוב.

בודאי עדיף במקום העבודה הנוכחי, במקום חילוני יש כ”כ הרבה דברים לא טובים וקרירות ביראת שמים, ועוד דברים נוראיים שאין המקום לפרטן והמבין יבין. והסיכוי להתקדם אינו שווה לאבד בשבילו את העולם הזה והעולם הבא. ואפילו לא לקחת סיכון על זה. והכל בידי שמים לתת שפע פרנסה ושמחה והנאה גם במקום הכשר. בהצלחה

מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.

במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.

וודאי שיש הסתברות שהוא סובר כדעה שניה, אך לא פשוט לומר זאת ככלל ברור בכל ספר כה”ח.

הטענות הם מסתברות, אלא שיש הבדל מהותי בין זמנינו לזמנם, שאז היה כח לחכמי ישראל לתקן תקנות, והיום אין לנו את הכח הזה.

עד כמה שידוע לי לא יוכלו חכמי ישראל בדור הזה לעשות שינוי כזה בתפלה, גם לא הרבנות הראשית ולא שום גוף אחר.

יהודי יקר!

אנחנו אומרים בתפילה ג”פ בכל יום, “על חיינו המסורים בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך”! החיים שלנו, הבריאות שלנו, הפרנסה שלנו, הכל תלוי אך ורק בידו יתברך. למה לדאוג?! וכי הדאגה תעזור?! וכי המתח יציל את המצב?!

ידידי!

עליך לחזק את עצמך באמונה וביטחון, שהכל, בכל, מכל, כל, תלוי רק בעיניים של הבורא ב”ה, וברצונו הגמור. אין אדם יכול להזיק לך או להיפך לעזרך בלי רצונו יתברך. תקרא על זה ספרים, אם הספרים של קדמונים, כגון חובת הלבבות שער הבטחון, או ספרים של דורנו, במה שאתה מתחבר, ותחזק את עצמך בזה, ותהיה משוחרר לגמרי מדאגות וחרדות, פחד בהלה, כי לא יוסיפו לך כלום!

עם זה, כדאי שתלך למישהו מומחה, ירא שמים ומבין בעניינים אלו, ותדע שהרבה בזמננו יש להם בעיות כאלו, בגלל המצב, השמועות וכ’ו. ויש לזה טיפול ואפשר לצאת מזה בעזהי”ת

לבינתיים, תלמד במה שתוכל, אין צריך להעמיק בדברים קשים, תלמד דברים קלים. ונכון שתקרא כל יום תהילים כמה מזמורים לפי יכולתך, ותן צדקה מעל, ותבקש מה’ שישחרר אותך מזה. ובעזהי”ת תרגיש טוב רפו”ש ובשורות טובות

את לא יחידה בזה, דעי כי בדורנו רבים העוברים עניינים כאלו, אם חרדות אם דאגות, אם לחצים וכיוצא.

אף שאדם מעצמו צריך להשתדל להוציא מלבו את כל זה, כי לא יוסיף לו כלום ולא יעזור לו מאומה, הדאגה מפני הדאגה, מוסיפה דאגה, והרוגע והשלווה והשמחה, יסירו את הדאגה. 

יש ללמוד ספרים המחזקים באמונה ובטחון ושמחה. עם זה, צריך ללכת למטפלת הבקיאה בתחום אם המטפלת שאת נמצאת עמה אינה עוזרת לך, יש לנסות אשה אחרת, או רופאה. אפשר שימליצו על כדורים לתקופה מסוימת, אם לא תהיה ברירה, אפשר להשתמש בזה בינתיים, כי ההכרח לא יגונה. אבל אין להישאר כך.

פעמים שטיול במקום נוף וים וכיוצא, יכול לעזור, לעשות דברים שמקילים, אבל עם זה לטפל אצל מומחים.

וה’ יעזור וישלח רפואה שלימה בקרוב!

אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}