דעת הרב משאש זצ"ל על שירות לאומי.

מה שחשב שאין צעקה מגדולי ישראל, כנראה לא ידע שמתי שהתחיל דבר זה אחר קום המדינה, צעקו והתריעו על כך רבים מגדולי ישראל, והגאון חזון איש בזמנו פסק "יהרג ואל יעבור". והגצ"פ פראנק ועוד רבנים נפגשו עם אנשי הממשלה על כך. וכן אסרו את השירות לאומי כל גדולי ישראל מאז ועד עתה, לרבות כמעט כל הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם. וכיום פחות צועקים כל כך, כי ברוך ה' במחנה החרדי כמעט לא נשמע ולא נראה על כך, אין פרץ ואין יוצאת ברחובותינו. ורק במחנה הדתי-לאומי עדיין יש רבים שעושים כן, וחלק מרבותיהם מתירים להם זה, ומה בידינו לעשות.
ומקור הדברים כשנשאל על כך החזון איש הצביע על ליבו, שדברים אלו בשלחן ערוך החמישי מסורים לגדולי ישראל, והם הכריעו שאין לאשה להיות אלא תחת רשות אביה או ברשות בעלה.
ולענין עבודה, אם יש צורך בדבר, ואין רשות לאחרים עליה (דהיינו שיכולה להתפטר בכל עת שתרצה, וכמו דקיימא לן פועל חוזר בו אפילו בחצי היום)יכולה לעבוד, אם בדקו שאין שם חשש לאיסור ייחוד וחששות אחרים. וגם בזה כדאי שיתיעצו קודם לכן עם תלמיד חכם.

לא בדקתי הדברים מבחינה חוקית, אך כמדומה ועדיין יש תקלות רבות. ועל כל פנים אחר שנאסר הדבר על ידי גדולי הדורות שלפנינו, אין לפרוץ גדר עד שיעמדו גדולי דורינו ויבדקו אם אכן עתה אין על תקלה והיזק בדבר.

הם גדולי עולם. אבל אנחנו הולכים בכל ע"פ שיטת מרן הגר"ע זצ"ל.

אולי!
אבל כמובן יש להמתין להסכמת הרבנים שליט"א שהפה שאסר הוא הפה שיתיר, טעמים אלו שנתבארו הם שפורסמו והם הנראים לנו בשכלנו אבל יתכן שיש להם עוד טעמים אחרים.
ידועה הגמ' שאמרו חכמים אל יקרא אדם לאור הנר מאי טעמא שמא יקרא ויטה, אמר רבי ישמעאל אני אקרא ולא אטה, קרא והטה אמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו אל יקרא לאור הנר, ע"כ. והוא תמוה שאחרי שנכשל בודאי שגדולים דברי חכמים ולא צריכים אישור, ומפרש הגאון מולינא כמה גדולים דברי חכמים במשנה שאמרו אל יקרא לאור הנר ולא אמרו את הטעם (שמבואר בתוספתא) וכיון שרבי ישמעאל ידע את הטעם נכשל
לכן לענייננו נמתין לפרסום הרבנים בענין.

יש להבהיר ששרות לאומי אינו פסק הלכה רגיל ואף האוסרים אסרו לא מחמת שזה איסור ממש כמו שאר איסורי דרבנן שאסרו לגמרי, אלא שראו בזה הרבה מכשולות וישבו בזה הרבה רבנים וחקרו ודרשו עד שהחליטו, ןלכן אי אפשר כעת שיעמוד אחד ויאמר אין בכך מכשולות אמנם אם יעמדו חכמי ישראל ויבדקו וידרשו וחיקרו יתכן שיתירו , ואין זו התחמקות כי בדבר שעמדו ודנו בו הרבה רבנים גדולי עולם אי אפשר לבוא במחי יד ולבטל דבריהם ולומר דאכשור דריי, אין אנחנו דומים כלל לתנאים ואפילו לא לדורות הסמוכים לנו אבל אדרבא מצד זה אנו צרכים להזהר יותר. ואכמ"ל.

הרב נר"ן ענה שזה לא איסור רגיל וגם האוסרים לא אסרו משום מחמת שזה איסור אלא שראו בזה הרבה מכשולות ולכן אסרהו וידוע שכל הלכה שעמדו בה למנין  אין  להתירה אלא עד שימעדו כמותם בחוכמה ובמנין 
ובאמת מה שציינת לגביי עבודה לא במסגרת שירות לאומי אמת ונכון הדבר הדבר שגם שם יש ליזהר במשנה זהירות