השיעור המינימלי לתקיעת תרועה.

נאמר לי משני רבנים תלמידי כסא רחמים שהרב מאזוז סובר שצריך לתקוע תקיעה של תשרת כ 6 שניות מדוע ? ( לא ידעו לומר לי ) הריי מהנלמד בשולחן ערוך שאורך תקיעה כתרועה. ובפועל מהרבה הקלטות שעשיתי וגם למספר תוקעים ותיקים יצא ש 9 תרומיטין יוצא ממוצע שניה ומטה אם כך העובדה, איך יוצא לרב להחמיר ולעשות 6 שניות אבקש לדעת איך לנהוג בראש השנה ??

קראתי כאן באתר את דברי מרן רה"י שליט"א שמנהג תוניס היה לאכול כוסכוס בערב תשעה באב בסעודה מפסקת, ואני מניח שכוונתו לכוסכוס עם רוטב דביך [ללא בשר כמובן], והסתפקתי שמא המנהג היה כן דווקא כשבשלו את המרק באותו סיר שבשלו בו את הכוסכוס, שכידוע כך היו עושים פעם רובא דעלמא, שהמרק בושל למטה, והאדים עולים ומבשלים את הכוסכוס למעלה, שאז נחשב שהתבשל בסיר אחד, אבל אם יבשלו את המרק בסיר נפרד [כמו שהיום רוב העולם עושים] יהיה נחשב שני תבשילים ויהיה אסור?

בית ספר לריקוד שלומד כל השנה האם החל מיז בתמוז יכול להמשיך להשתמש במוסיקה ? השיעורים הינם לנפש ולגוף . ישנם גם קורסים מקצועיים לתעודה שכרגע זה זמן של מבחנים והגשת שיעורים .מה בעיניינם האם יוכלו להבחן עם מוסיקה? ישנם גם קבוצות מחול מקצועיות שעובדות על הופעות .מה לגביהם איך לנהוג ?

בשולחן ערוך סימן תקנ"א סעיף ח"י נפסק להלכה שיש לאדם ליזהר שלא ללכת יחידי מי"ז בתמוז עד תשעה באב, מארבע שעות עד תשע שעות, כי בשעות אלו שולט מלאך לא טוב בשם קטב מרירי. האם בזמנינו נהגו ליזהר בזה? אמנם ראיתי שישנם פוסקים כהאשל אברהם ועוד שכתבו שזה נאמר רק לגבי אותם מקומות שלא מצויים שם אנשים וכגון מחוץ לעיר, אך מ"מ שאלתי היא לבני ספרד שפוסקים להלכה כמרן השו"ע האם נהגו כן ? ואף את"ל שאסור האם יש היתר ללכת יחידי לצורך מצוה? ויציאה לקניות שבת מקרי צורך מצוה?

בבעלותי גן ילדים פרטי ובו עובדים אשתי ועוד עובדת חילוניה וההורים שואלים אפ בתשעה באב יהיה גן או לא העובדת כמובן רוצה לעבוד כדי לקבל משכורת גם על השעות של תשעה באב האם אני יכול לאפשר לעבוד בתשעה באב (מבחינת התשלום של ההורים הוא גלובאלי על כל החודש כך שאין לנו הפסד בענין)