לא מובן לי ולצערי אין לי השו"ת יוסף לקח בידי, מדברי הרב שליט"א דרך בני אדם לקבוע סעודה על לחם שמילאו עם שוקולד וזה תמוה כי הרבה פעמים אוכלים את זה רק לקינוח או לתענוג אע"פ שהעיסה היא ממש עיסה של לחם. ונכון שפעמים בארוחת בוקר אוכלים בעיקר את עיסה הזאת של לחם שממלאים עם שוקולד (קודם הבישול) אבל אם כך דעת הרב שליט"א אפילו פת שלשו עם דבש או מי פירות תהיה "המוציא". ועוד מה נעשה עם הדעה הראשונה שמביא מרן בסימן קס"ח סעיף ז כי מה לי שוקולד ומה לי דבש ? וכמובן שהטעם של שוקולד נירגש כשאוכלים הפת וכמו שכתבו בהערה איש מצליח 8.
הרב יוסף פרץ
כוונתי לומר אם הדרך לאכול זאת לקבוע זה יהיה המוציא וכמו נידון חלות מתוקות ולחמניות מתוקות לדעת הרבה פוסקים (ומהם מרן ראש הישיבה הרב עמאר הרב משה לוי ועוד) בירכתם המוציא היות והדרך לקבוע עליהם אבל אם הרבה פעמים אוכלים זאת לעראי יברכו מזנות.