שאל את הרב
print
אא
רציתי לשאול האם ר' רחמים חי חויתה הנהיג לומר את ההלל ביום העצמאות?? (אשמח למקור) ואם התשובה היא כן מדוע תלמידו ר' מצליח הי"ד לא המשיך במנהג זה ופסק לא להגיד הלל בניגוד לדעת רבו (ושאר רבני ג'רבא ותונס..)?

הרב מצליח מאזוז

שמעתי מנינו של מרן הרב רחמים חי חויתא זצ"ל הגאון הרב אדיר כהן שליט"א כי מורנו הרב זצ"ל מעולם לא הנהיג לומר הלל ביום העצמאות אלא הקהל אמר והוא אמר אתם. מי שהכריז לומר הלל זה בית דין הרבני הגדול בתונס הבירה ( וגם הם הכריזו על כך בעקבות שכך שמעו שהכריזו הרבנות הראשית בארץ ישראל כמו שהעיד מרן ראש הישיבה שליט"א הובאו דבריובספר ויכתוב דוד (עמוד ר"ג) להרב הראשי לתוניסיה הגר"ד בן בארון א"כ ס"ט) ואחד מהדיינים החתומים על התקנה הוא האיש מצליח זיע"א והם פרסמו את זה לכל תושבי תונס. ואמנם לאחר שנודע לאיש מצליח את העברת הדת שנעשתה בארץ ישראל על ידי השלטונות שינה את דעתו אבל לא הנהיג ברבים אחרת ורק כשפתח את הישיבה בתונס ועשה שם בכל הדברים כפי שראוי לנהוג לכתחילה כפי דעתו הנהיג אז גם בדבר זה לומר תחנון כבכל יום
זו היתה דרכם המופלאה של רבותנו כל דבר שאינו איסור חלילה משתדלים לעשותו כפי דעתם הרחבה אבל בדרכי נועם אשרינו ומה טוב חלקנו.  

שאלת המשך:

האם היו עוד רבנים ששינו דעתם בעניין אמירת תחנון ביום העצמאות מלבד הרב מצליח זצ"ל???

הרב מצליח מאזוז

לא חקרתי את הנושא

שאלת המשך: אמירת הלל בברכה ביום העצמאות.

ידוע שבג'רבא ובתונס היו מברכים על הלל בר"ח. האם כאשר הבית דין הרבני בתונס הכריז להגיד הלל ביום העצמאות האם הציבור בירכו או אמרו בלי ברכה?

הרב מצליח מאזוז

חלילה וחס! מעולם לא בירכו על הלל ביום העצמאות 
יתרה מכך היתה שמועה שרבני ארץ ישראל התירו להתגלח ביום העצמאות ורבני גרב'א שלחו להם מכתב איך התירו זאת? וענו להם הרבנים הראשים שלא התירו להתגלח ביום העצמאות.
[בשו"ת שיירי כהונה הנדפס מחדש (חלק אורח חיים סימן נ"ד) יש שאלה למר זקני מוהרח"ך אל הראשון לציון הגרב"צ עוזיאל אם נכון הדבר שהסיכמו לגלח בו ביום והשיבו שלא התירו תספורת ביום זה הואיל ואין דינו כיו"ט שהתגלחת מחייבת בו שלא להכנס לרגל כשהוא מנוול עיין שם ושוב אחרי 8 שנים (בראש חודש אייר תשי"ח) שלח הגרב"צ הכהן לרבינו מוהרח"ך שראה שפורסם פסק בשם הראשון לציון הגאון רבי יצחק נסים להתיר גילוח ביום זה אם יש לסמוך על זה (ונדפס פסק דין של הגר"י נסים בספרו שו"ת יין הטוב חלק ב' י"א) והשיבו רבנו שכבר ראה פסק זה ושלח להגר"ע הדאיה אם נכונה השמועה והשיבו שהיא נכונה אך נראה להגר"ע הדאיה שאין הנידון דומה לראיה והעיקר לאסור כהרב עוזיאל והכריע רבנו בענונותו כדרכו בקודש: ואני אומר שהעשה כהרב נסים אין לנו למחות בידו והירא את דבר ה' יחוש לעצמו עכ"ל עיין בשו"ת שיירי כהונה שם (סימן נ"ד-נ"ה) ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (סימן י' אותיות ז'-ט') ובשו"ת שערי ציון (סימן ל"ה) ובשו"ת יצחק ירנן חלק ב' (ס"ס כ"ז) ובספר ילקוט כהונה (הלכות ספירת העומר הערה 8) ובשו"ת ויען הכהן חלק א' (ס"ס ל"ח) ואכמ"ל א"כ ס"ט]

שאלת המשך:

במחילה אבל כמדומני המנהג בחו" היה תמיד לברך על ההלל אם לא לגמור אז לקרוא... ולגבי הגילוח כמדומני ר דוד בן בוארון התיר (הנוהגים לגלח יגלחו ביום ה באייר מפני הנס שנעשה בו כמדומני זה לשונו) וכמו כן לגבי רבני ארץ ישראל היו כאלה שהתירו כמו הרב יוסף משאש והרב צבי יהודה זצ"ל ובמחילה שאני לא זוכר לשונם...

הרב אדיר כהן

נכון שבר"ח ובשאר הימים שלא גמרו את ההלל בירכו לקרוא את ההלל אבל ביום העצמאות שאומרים הלל זה לא מתקנת חז"ל אלא תקנה של כמה מחכמי הדור האחרון ולא בירכו על הקריאה.
ולגבי הגילוח רוב רבני ג'רבא לא התירו אם כי ידוע שהגר"ד בוארון התיר ובשו"ת יצחק ירנן חלק ב' (סימן כ"ז) שהתיר על סמך מה שפורסם בעיתון בישראל שבישראל התירו תגלחת ובשו"ת ויכתוב דוד (עמוד ר"ג) מסופר כשבאוו אליו עם מכתב של הגרב"ץ עוזיאל שלא התיר עמד בדעתו להשאיר ההיתר כדי שלא לבלבל את הקהל עיין שם.

שאלת המשך:

לכבוד הרה"ג רבי מצליח חי מאזוז שליט"א, אני הוצאתי לאור את הספר ויכתב דוד ולגבי הנושא הזה, באתי במיוחד ושאלתי את מרן ראש הישיבה שליט"א במיוחד אחרי שמצאתי שאכן כוונתם של הרב עוזיאל והרב הרצוג היה להתיר הגילוח כמו שמופיע בהערה שלי בדף ר"ג. תשובתו של ראש הישיבה שליט"א גם מופיעה בהערה הזאת. מרן ראש הישיבה שליט"א הסביר לי שמר אביו הרה"ג רבי מצליח זיע"א ישב בבית הדין הרבני ממנו יצאה התקנה הזאת ואמר לו שהתירו את הגילוח ביום העצמאות על סמך הקל וחומר מבעל הברית אתו ק"ו שהשתמש בו הראש"ל הרה"ג יצחק נסים זצוק"ל כמה שנים אחרי זה. אולם, ראש הישיבה שליט"א הסביר לי שבית הדין אכן התבסס על השמועה ועל העיתון בשביל נושא אחר: כידוע, בתוניס נהגו לא לומר תחנונים מר"ח אייר עד ח' באייר וזה על סמך השמועה הזאת. הרב שליט"א גם אמר שהיתה להם גם סברה בזה למרות רבי מצליח זיע"א לא הסכים איתם ואפילו הביא להם פעם סידור מארץ ישראל שבו הופיע שהיום שלפני יום העצמאות הוא יום הזיכרון לחללי צה"ל ואין הגיון לא לומר תחנונים ביום הזיכרון. כך שמעתי מפי כבוד ראש הישיבה וכל זה נמצא וכך כתבתי בהערה שלי. בברכה, אברהם חי דרמון

הרב אדיר כהן

ידענו מכל דבריו והזכרנום כבר כבר מתוך ספר ויכתוב דוד
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0