איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
בעניין ברכת הדלקת נרות של שבת וברכת ההל בר"ח מדוע מרן רה"י הגר"ם מאזוז שליט"א פסק לברך לפני ההדלקה או בהלל לא לברך משום ספק ברכות? (זה טעמו שמופיע בהקדמתו לספר ברית כהונה כ"א-"מנהגים הגובלים בספק ברכות כגון ברכ ההלל בראש חודש או להדליק נרות בער"ש לפני הברכה...בא"י יש לשנות המנהג)..." בניגוד למנהג הרווח בתונס ובג'רבא??? מדוע פה אין אומרים ספק ברכות להקל במקום מנהג לא אמרינן???? ואם זה בגלל שזוהי דעת מרן הש"ע האם אין בזה משום "לא תיטוש" ברגע שמשנים את המנהג?? כמו כן כמדומני בעניין הדלקת הנרות (לא יודע לגבי ההלל) ר כדיר צבאן זצ"ל ור' רחמים חי חויתה זצ"ל פסקו להמשיך לברך אחרי ההדלקה.. במחילה מכת"ר אבל אני לא כ"כ הבנתי את הטעם שהרב הביא בברית כהונה לכן השאלה ארוכה...
אמנם בביתו של מר זקני מוהרח"ק זצ"ל גם בארץ ישראל נהגו להמשיך כמנהגם בחו"ל לברך אחר ההדלקה וכן ראיתי לסבתא (היא בתו) אבל לא ראינו בזה פסק שכתב והורה. ומהרכ"ץ זצ"ל בספרו שיירי הנפש (מערכת נ' אות י"ב) כתב לקיים מנהג ג'רבא בזה גם בארץ הקודש וזה על פי דברי החיד"א והרב בן איש חי, עיין שם. ומ"מ דעת מרן השולחן ערוך לברך קודם ההדלקה, ואין נכון להכנס לספק ברכה לבטלה נגד דעת מרן באתרא דמרן. וגם מור זקני מוהרח"ק לגבי ברכת ההללל בראש חודש בשו"ת שמחת כהן מהדורא בתרא חלק אורח חיים (סימן ק"א) כתב שבארץ ישראל אין לברך על ההלל בראש חודש נגד דעת מרן רק במושבים שנוסדו על ידי עולי ג'רבא יכולים להמשיך במנהגם כבחו"ל