Menu
שאל את הרב
print
אא

במחילה אבל יש מקום לחלק, שהפסוק אומר "רעהו" על זה שהמלוה בא ליגוש אותו, דהיינו על הלווה, וא"כ ברור שמנהלי הבנקים צריכים לעשות פרוזבול, שהרי הם המלווים, והלווים הם אנשים רגילים ולא חברה במ"ע, אך במקרה הפוך לכאורה עדיין יש להסתפק, שהרי הלווה [הבנק] אינו "רעהו".

הרב יעקב כהן

עיין בהליכות עולם (חלק ח' עמוד מ') שכתב בשם שו"ת צפנת פענח שגדר בנק לא נקרא דבר מסוים, רק דבר של צורה ולא חומר, כי גם האנשים ששיך להם הבנק אינם משועבדים בעצמם, רק הכסף המונח בבנק, ולכן אין זה ריבית, על פי דין תורה. עיין שם. וגם בשו"ת מהרי"א הלוי (חלק ב' נ"ד) כתב שאין בהלואה מהבנקים צד איסור ריבית, והובא  גם כן בשו"ת חשב האפוד (סימן נ"ג) עיין שם. ולפי סברא זו אין מנהלי הבנקים נחשבים לא מלוים ולא לווים. וכן כתב בספר ריבית לאור ההלכה (חלק ב' פרק כ"ו סעיף א') שבעלי סברא זו אינם מחשבים את בעלי הבנקים, לא כמלווים ולא כלווים עיין שם, ולפי זה גם פרוזבול אין צריך לעשות בין מנהלי הבנקים ובין מי שלווה מהבנק. 
אולם לדינא. אין לסמוך על סברא זו לא בענין רבית. ולא בענין פרוזבול, כדמוכח ממה שכתב בחזון עובדיה הנ"ל, והן אמת שיש סוברים שאף על פי שיש סוברים שאסור ללוות מהבנק בריבית (בלי היתר עיסקא) מותר להלוות לו בריבית, כיון שזו חברה בע"מ, ואין עליה שם לווה. עיין בספר ריבית לאור ההלכה (שם) ולדבריהם המלווה לבנק אין צריך פרוזבול. מכל מקום, לא קיימא לן כדעה זו, וכמו שהוכיח מורנו הרב משה לוי  זצ"ל במלוה ה' (פרק י"ג הערה 29) מדברי הראשונים דאסור מיהא מדרבנן, ושכן פסק בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג' סימן א') עיין שם באורך. אם כן הוא הדין לענין פרוזבול, מה שמפקיד בבנק נחשב כהלואה וצריך פרוזבול ואף על פי שמדין תורה אינו כמלוה אלא מדרבן ושמיטת כספים בזה הזמן מדרבנן, מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון, ועיין עוד בש"ת בית נאמ"ן (חלק חושן משפט סימן ד')   

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן