מחילה שאני יוצא מגדרי (אין כוונתי לפגוע ח"ו אלא להגדיל תורה), אבל אשמח לקבל תשובה יותר רצינית. התשובות על שאלתי עד עתה ניתנות בהינף יד בלי מקורות מקויקים לאפוקי אחד (ברכ"ה ח"ג פ"ג ה"א) ולא רק שאינו נכון אלא גם אינו קיים. ז"ל ברכ"ה (ח"ג פ"ז הל' כו): פירות או ירקות מרוסקים לא איבדו את ברכתם הקודמת אפי' השתנתה צורתם ומראיהם עד שאי אפשר להכירם, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: א. שלא השתנתה מהותם, כלומר שלא נעשו משקה. ב. שטעמם לא השתנה "לרעה". ע"כ. א"כ ברור שגם כשהטעם נשתנה אבל לא לרעה אלא לטובה מברכים ברכתם המבוררת, וא"א להעמיס בדעת הר"ב ברכ"ה הפך מ"ש! וגם במאמרים על הבמבה (סי' ה בסוף ברכ"ה ח"ה) לא כתבו כך, ואולי מה שהטעה כת"ר הוא שהעתיקו מברכ"ה "פרי שנטחן ונעשה גוף חדש" והבין כת"ר שהכוונה שנטחן ונשתנתה צורתו, ולא היא אלא הכוונה היא שנטחן לגמרי ומקמחו נעשה גוף חדש. לפ"ז הדבר ברור שעל קורנפלקס יש לברך האדמה (כל זה בתנאי שכל חברות הקורנפלקס מייצרות אותו כמ"ש בקורנפלקס של B&D שהעתקתי בשאלתי הראשונה)