Menu
שאל את הרב
print
אא

מה מברכים על קורנפלקס ? ומה מברכים על פריכיות אורז ?

הרב יוסף פרץ

פרכיות אורז -ברכתם "בורא פרי האדמה" כיון שזה אורז אפוי וכמבואר בספר ברכת ה' בסוף חלק ג' למוה"ר הרב משה לוי זצ"ל
קורנפלקס -ברכתו "שהכל נהיה בדברו"  ועיין עוד בספר בשו"ת יוסף לקח חלק ב' סימן י"ז באורך

שאלת המשך:

בעניין ברכת הקורנפלקס. אין לי שו"ת יוסף לקח ח"ב, אבל אני מניח שהתשובה בסי' יז היא אחד ממאמריו על ברכת הבמבה שנדפסו כולם בספר ברכת ה' ח"ה (עמ' תקסה ואילך). אך שם לא דן בקורנפלקס אלא בבמבה והבדל רב ביניהם, שבבמבה טוחנים את התירס עד שנעשה קמח ואז נותנים לו צורה, משא"כ בקורנפלקס שהוא פתיתי תירס אפויים. אני מעתיק את תהליך ייצורם המודפס על קורנפלקס B&D: א) גרגירי תירס טריים מגיעים ישירות משדות התירס. ב) גרעיני התירס עוברים דרך אבני ריחיים המקנים להם צורת הקורנפלקס האופיינית. ג) פתיתי הקורנפלקס עוברים קלייה קצרה לקראנצ'יות פריכה וכעת מוכנים לאכילה. יש לציין גם שתחת חותמת בד"ץ העדה החרדית כתוב "ב. האדמה" (ואיני יודע למה אשכנזים יברכו על זה האדמה,אבל ברור שלספרדים כן הדין).

הרב צוריאל רבי

כיון שנשתנה צורתו וטעמו לכו"ע ברכתם שהכל כמ"ש בשו"ת דברי יוסף ידיד (ח"ב דף כ"ו ע"ב) וכ"כ רבנו הגדול הגר"ע זצ"ל בספרו חזו"ע (ברכות עמוד קל"ו) גבי ברכת הלדר ואף שמוה"ר הר"מ לוי זצ"ל בספרו ברכת השם (חלק ג' פ"ג הלכה א') פליג גבי ברכת הלדר וס"ל לברך העץ מ"מ בבמבה ס"ל שברכתה "שהכל" כיון שהטעם נשתנה ובלדר הטעם לא השתנה וא"כ כאן שודאי נשתנה טעמו וצורתו יברך שהכל (וכן הוא בכדורי פלאפל)

שאלת המשך:

לק''י לגבי תמיהת השואל למה האשכנזים מברכים אדמה, נלע''ד כיון שהדרך לעשות כן, וכמ''ש בשו''ת מנחת שלמה קמא כרך שני סימן צא אות ב גבי ברכת השוקולד. וכיון שדרכו בכך נראה לי שגם בקורנפלקס ובמבה צריך לברך את ברכתם. וכדורי פלאפל הגם שביביע אומר פסק לברך שהכל, מ''מ טעם החומוס שהוא עיקר מורגש היטב.

הרב צוריאל רבי

אה"מ שם כתב הרב מנוחת שלמה שהקקאו אינו נאכל כמות שהוא לא חי ולא מבושל ולכן ברכתו משתנית, אולם הכא גרעיני התירס נאכלים כמות שהם חיים ע"י בישול וא"כ ישובו שם אינו עולה הכא, אגב גבי במבה ג"כ מנהג האשכנזים לברך שהכל ומדפסים כך ע"ג האריזה 

 

שאלת המשך:

לאחה"מ דעת הגר"מ הלוי זיע"א אינה לברך שהכל על במבה כיון שנשתנה טעמו אלא משום שמדמה את זה ללחם פניגו, מכיון שקודם נטחן התירס ונעשה קמח ואח"כ נתנו לו את צורתו באופן תעשייתי ולא טבעי, וכן לגבי שוקולד. א"כ בקורנפלקס שלא נטחנו פתיתי התירס יש לברך האדמה, וכך שמעתי מהרב בוטבול שללא שום פקפוק יש לברך על קורנפלקס האדמה לספרדים (והרב בוטבול פוסק לברך שהכל על במבה).

הרב צוריאל רבי

הן אמת שכ"כ בברכת השם (שם) אולם ידידי הרב יוסף פרץ שליט"א ביאר בברכת ה' (ח"ה בסופו) גבי ברכת הבמבה שטעמו נשתנה וכמו שנתן לכמה אנשים לטעום וכו' ונתערבו דברי הרב ודברי התלמיד בהסבר הרב ע"ה ומ"מ כשלעצמו ודאי כן הוא חוץ מהטעם שכתב מוה"ר זצ"ל שם, וא"כ ה"ה בקרונפלקס. ומה שהאשכנזים מברכים אדמה זהו ע"פ מה שפסק הרב משנ"ב (סימן ר"ח ס"ק ל"ג) בשם הפמ"ג שכל שרגילים לעשותו פת כך כמו קמח תירס צריך לברך אדמה, וכיון שכך הרגילות האם ס"ל לברך אדמה [ונראה זה מה שרוצה הכותב למעלה ליישב דעתם רק שהביא דימוי מהשוקלד ושם יש לחלק כמ"ש לעיל]

שאלת המשך:

לגבי ברכת השוקולד. הרי עיקר ייצור הקקאו הוא עבור השוקולד, ולכן הפי שברכת הפופקורן היא 'אדמה' כי עיקר ייצור הזן הזה הוא עבור זה, מדוע לא כן הדין בשוקולד?

הרב צוריאל רבי

בשאלתך כבר נסתפקו הגרש"ז אוריבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל ובשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן צ"א אות ב') ביאר כיון שמערבים עימו עוד דברים וכ"כ הגר"ש וואזנר זצ"ל (ח"ז או"ח סימן כ"ז) שהמנהג לברך שהכל כיון שמערבים בו סוכר וכדו' ע"ש, ובספרו הבהיר של מוה"ר זצ"ל (ברכת ה'ח"ג פ"ז אות ל"ה הערה 131)כתב יותר מזה כיון שהוא מעובד ע"י אדם בריסוק והקפאה וכו' אין עליו שם של פרי העץ ולא דמי לפירות שריסקום שנשארו בצורתם הטבעית משא"כ כאן עובר הרבה תהליכים בידי אדם עש שנעשה לעיסת שוקלד וע"כ אין לברך עליו העץ אלא שהכל עש"ב

שאלת המשך:

מחילה שאני יוצא מגדרי (אין כוונתי לפגוע ח"ו אלא להגדיל תורה), אבל אשמח לקבל תשובה יותר רצינית. התשובות על שאלתי עד עתה ניתנות בהינף יד בלי מקורות מקויקים לאפוקי אחד (ברכ"ה ח"ג פ"ג ה"א) ולא רק שאינו נכון אלא גם אינו קיים. ז"ל ברכ"ה (ח"ג פ"ז הל' כו): פירות או ירקות מרוסקים לא איבדו את ברכתם הקודמת אפי' השתנתה צורתם ומראיהם עד שאי אפשר להכירם, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: א. שלא השתנתה מהותם, כלומר שלא נעשו משקה. ב. שטעמם לא השתנה "לרעה". ע"כ. א"כ ברור שגם כשהטעם נשתנה אבל לא לרעה אלא לטובה מברכים ברכתם המבוררת, וא"א להעמיס בדעת הר"ב ברכ"ה הפך מ"ש! וגם במאמרים על הבמבה (סי' ה בסוף ברכ"ה ח"ה) לא כתבו כך, ואולי מה שהטעה כת"ר הוא שהעתיקו מברכ"ה "פרי שנטחן ונעשה גוף חדש" והבין כת"ר שהכוונה שנטחן ונשתנתה צורתו, ולא היא אלא הכוונה היא שנטחן לגמרי ומקמחו נעשה גוף חדש. לפ"ז הדבר ברור שעל קורנפלקס יש לברך האדמה (כל זה בתנאי שכל חברות הקורנפלקס מייצרות אותו כמ"ש בקורנפלקס של B&D שהעתקתי בשאלתי הראשונה)

כתב המערכת

גם כשכותבים את המלה "מחילה" בראש הדברים זה לא מתיר לכתוב בחוסר דרך ארץ לרבני הישיבה לכתוב שהתשובות "ניתנת בהינף יד בלי מקורות מדויקים" "מה שהטעה" "ואי אפשר להעמיס…"  "הפך מה שכתב" !
משפטים כאלו שייכים כשתלמד עם החברותא שלך (וגם זה לא כדאי) לרבנים יש לפנות ביראת כבוד ודרך ארץ רבתי! אפר לכתוב "המקורות שקבלתי לא מצאתי בהם מה שכתב כת"ר אולי נפלה טעות" במקום מה שטעה  אפשר לכתוב "מה שגרם לכת"ר לחשוב כך" במקום א"א להעמיס וכו' תכתוב לכאורה לפי מה שכתבתם לי הדברים סותרים אולי ישי יישוב אחר 
רבני הישיבה עסוקים למעלה ראש בלימודיהם הסדירים במסירת שיעורים ובכתיבת ספרים לזיכוי הרבים, ובכל זאת מפנים מזמנם היקר להשיב תשובות בכובד ראש!
לע"ע לא העברנו השאלה לגאון המשיב נקוה שבשאלות הבאות יתנסח יותר בעדינות ונוכל להעביר את שאלתך לרב (דרך אגב שאלתך חוזרת על תשובה 15850 וכדאי שתציין זה) 

שאלת המשך:

לק''י במחילה מכבוד הרבנים. הרב שלמה זלמן אוירבך שם רק ניסה לתרץ למה הספרדים ההולכים אחר מרן לא מברכים על השוקולד העץ, ולא שסובר כך. וגם בענין הפופקורן וכו', איך נאכל חי כמות שהוא אחרי בישול? והרי נתבשל! אלא לא נאכל כלל חי. ומה נעשה גבי ורדים המרוקחים בדבש שפסק מרן סי' רד ס''יא לברך אדמה? הרי אינם נאכלים כמות שהם חיים! יעויין בבית יוסף. ואעפ''י שהרבה אחרונים כתבו לברך שהכל לאו מטעמא דאינם נאכלים חיים אלא כיון שבזמנם לא היה דרכם בכך. ובעניותי כתבתי מאמר על ברכת השוקולד והוכחתי לדחות את הטעמים לברכת שהכל, דלכולי עלמא יש לברך בפה''ע.

הרב צוריאל רבי

הדבר ידוע שכן היתה דעת הגרש"ז זצ"ל וכמו שבא אליו נכדו הקטן ושאלו מה מברכים על שוקלד, ענה הרב תשאל את סבתא וענתה הרבנית "שהכל" וכשנשאל הרב ע"י בני ביתו שהם סיפרו מעשה זה אמאי לא ענה הוא עצמו השיב להם כיון שלפי דעתי צריך לברך העץ אלא שנהגו העולם לברך שהכל אין אני יכול לומר הפך דעתי ומצד שני איני רוצה לשנות ממנהג העולם,ע"כ ועכ"פ גבי קרונפלקס המדובר ביברת "תלמה" ששם ההכשר הוא בד"ץ העדה החרדית כתוב במפורש ברכתו שהכל אלא שששם טוחנים את התירס כמ"ש ברכיבים משא"כ בחברה הנ"ל שאין טוחנים לפי עדות השואל ומ"מ כבר כתב בספר הלכה ברורה (ח"י בסופו בשו"ת אוצרות יוסף סימן י') דכל חטיפים שנעשו מתירס באופן שנשתנה טעמם מברכים עליהם שהכל ואפילו אם נעשה מתירס שגידלהו במיוחד לשם עשיית דברים אלו, ומרן הגר"ע יוסף בהסכמה שם בראש הספר הסכים עמו ונסמך על מ"ש בשו"ת יבי"א ח"ז שהזכרתי לעיל גבי הלדר וכדורי פלאפל, ע"ש ויבוא הכל על נכון בקרונפלקס הזה שנשתנה  (וחוץ מצבע לא נראה כלל שנעשה מתירס) והטעם שונה והוא ברור כנלע"ד

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן