בעניין קריאה בתורה
התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.
אנו ישוב קטן כ80 משפחות בישוב ישנו מניין ספרדי לשבתות וחגים כיוון שאנחנו מניין בהתהוות המורכב מעדות שונות התעוררו שאלות לגבי מנהגי הקריאה בתורה וחשוב לי לברר את מנהגי תוניס בעניין. א. האם המנהג הוא שקטן עולה למניין שבעה ( ע"פ השולחן ערוך משמע שכן ) כיצד נהגו למעשה? ב. מה המנהג בקטן בקריאת מפטיר הפטרה האם עולה מברך וקורא או רק קורא ? ג. האם יכול קטן לקרוא חלקים מהפרשה גם אם זה לא לעליה שלו אלא הוא בעל קורא ומוציא אחרים בקריאתו ?
בתונס נהגו כמו שכתב האר"י שקטן עולה רק למפטיר וכשהוא עולה למפטיר הוא מברך וקורא (מלבד בארבע שבתות הידעות) כ"כ בספר עלי הדס אך באמת צריך ליזהר בעיקר בפרשת זכור שהיא מהתורה לדעת כמה פוסקים ויש אומרים גם פרשת פרה ואין הקטן יכול להוציא גדולים ידי חובה וכן המפטיר של שבעות המדבר במעשה מרכבה)
למנהגנו אין הקטן קורא כלל ואם יש חתן בר מצוה שהכין איזו עלייהגם למנהגנו אפשר שיקרא אך אחר כך יחזרו על הקטע הזה (ואפשר לעשות זאת באופון שאינו ניכר כגון שיעלו מוספים ויחזור גדול על הקטע הזה כמה פעמים אוט שיחזרו על כמה קטעים לפני ואחרי וזה בתוכם)
ולעיקר הדין שקטן יכול לעלות לכל העליות כתב מרן הגר"ע זצוק"ל ביחוה דעת חלק ה' סימן כ"ה בשם איזה פוסקים שרק בעלייה שלו יעלה ויקרא ולא בשאר עליות. ובשעת הדחק שאין שם קורא אחר יכול לקרוא כל הפרשה (מלבד פרשת זכור ופרה)