כנראה כוונת כת"ר למה שכתב בהליכות עולם חלק ד' עמוד כ"ט (ולא מ"ט) כיעוין שם אבל החילוק המבואר שם דיבר הרב זצ"ל רק על מים שמתחממים בשבת בלי כוונת האדם באופן שכל כוונתו להוציא מים להשתמש בהם ותחתם נכנסים לדוד שמש מים צוננים ומתחממים ועל זה כתב שלא נעשה מעשה אבל בנדון שלנו שכיון את השעון להדליק ולחמם המים ביום טוב עצמו פשוט שלא גרע ממים שהוחמו בהיתר ביום טוב שאסורים (אגב על עיקר דברי הגר"ע יוסף בהליכות עולם שם עמדתי בס"ד באורך ואי"ה יודפס בספר המשביר חלק ב') וגדולה מזו אף מה שהיקל הגר"ע יוסף בחזון עובדיה במים של דוד שמש בספר מעיין אומר פירש שיחתו שלא היקל אלא בהוחמו בדוד מערב יום טוב (ויש לדון בזה) וקל וחומר שאין להוסיף היתר בהוחמו על ידי חשמל בו ביום כך נראה לעניות דעתי.