כוונתך למה שמבוא בגמרא (הוריות דף י"ב וכריתות עמוד א' וכרתיות דף ו' עמוד א') שאל לו לאדם לבדוק בדברים מסוימים המבוארים שם קודם יציאה לדרך וזאת משום שהשטן מקטרג בשעת סכנה ואז בדבר קטן "חלש דעיתה ומיתרע מזליה" עיין שם. והכוונה מבוארת שאדם שמכניס עצמו לסכנה (כגון שיוצא לדרך שהדרכים בחזקת סכנה או כהמעשה בחגיגה הנ"ל בשאלה הקודמת שהכניסה עצמה לתנור) שאז אחד מהחוקים שטבע הקדוש ברוך הוא בעולמו שראוי לו לינזק גם אם נגזר עליו ההיפך וכאשר האדם חושש יותר מידי הוא גורם גם כן לקטרוג הנ"ל וכמ"ש פחד פחדתי ויאתני ואשר יגורתי יבוא לי (איוב פרק ג' פסוק כ"ה) ודרשו חז"ל (ברכות דף ס' עמוד א') שאדם המפחד ונאנח עלול לגרום לעצמו שיבאו עליו יסורים.
והדבר דומה לאדם שנגזר עליו בילדותו שיאריך ימים והוא קופץ מן הגג שאין ספק שימות כי אין המזל מגביל את הבחירה של האדם ומימילא ה"ה כשאדם מכניס עצמו לסכנה או גורם לעצמו לפחד על חנם עי"ז מקטרגים עליו ונחלש מזלו