שאל את הרב
print
אא
שלום רב לכבודו, המקור בשדי חמד, יעויין באס"ד מערכת ד' אות ב'. נראה לי שזה במערכת דת יהודית. והביאו בספר דת והלכה להגר"מ שטרנבוך שליט"א, סימן א. והסביר שם יפה, ש"חוץ לצמתה" שהזכירו כל הראשונים שמותר גמור מן הדין, זה שיער הצדעים וכו' שיוצא מבעד לכיסוי, או צמה ממש, ואפילו ארוכה, כמובא בשו"ת אור לציון א' סימן י"א, אבל הראש עצמו? הס מלהזכיר, ועל זה צעק המשא מלך. ואם כן, מהיכי תיתי להתיר שתי אצבעות מהראש עצמו, היכן שחייב בכיסוי, ועוד שזה גולש בהרבה ולעיתים מגיע לחצי הראש. ועל זה כתב רבי שלום משאש בירחון אור תורה, "והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". ומטעם זה העדיף מטפחת. ואחר המחילה מכבוד מרן ראש הישיבה שליט"א, כיצד אפשר להתיר גילוי הראש ממש, שהוא איסור דאורייתא? וזה לשון מהר"ם אלשקר, "וזה המנהג בעצמו הוא מנהג הנשים היום, שהאשה קולעת כל שערה ומשיירת שיער הצדעים יורד על פניה והוא הנקרא בלשון חכמים בת צידעא". וזה שיער הצדעים ולא הראש עצמו!

הרב משה שטר

לכבוד הרב השואל היקר אחר מחילה מכבודו עירבב הדברים בין שערות היוצאות באי שימת לב לבין שערות שהאשה מגלה לכתחילה להתייפות והתעלם ממה שפתחתי וכתבתי בתשובתי בתחילה שיתכן שמרן רה"י שליט"א הבין בשאלתו האם פאה עדיפא מכיסוי ראש  כי א"א שלא יצאו מהמטפחת שערות לחוץ באי שימת לב ובטוחני שכך הבין מרן רה"י נר"ו בכוונת השואל כי הרבנים הרב "דת יהודית" והגר"מ שטרנבוך ועוד שהעדיפו פאה הוא רק מחמת דבר זה שיוצאות השערות באי שימת לב וכיו"ב כמבואר בדבריהם ולא מחמת אותן נשים המגלות לכתחילה ע"מ להתייפות, דאי משום כך אין כלל וכלל שאלה האם פאה עדיפא דנאמר לה שתכסה ראשה לגמריי ומה שייך עדיפות לפאה מחמת כן. אלא ודאי שהבין מרן ראש הישיבה שליט"א כמ"ש בתחילה ששאלת השואל הייתה האם להעדיף פאה מכיסוי ראש כי א"א לכסות תמיד שלא יצאו השערות שלזה ענה שאינו נכון שמבואר בדברי מהר"ם אלשקר הנ"ל דאף לגלות השיער חוץ לצמתן על מנת להתייפות [ללא ענין כעת את ההיתר הוא דווקא שמתיפת באופן הנ"ל שהשיער יוצא על פדחתה כמנהג שדיבר עליו מהר"ם אלשקר או אף אם תגלה כלפי פנים שני אצבעות] דשיער שהוא חוץ לצמתן שחששו הרבנים הנ"ל הוא אף בלי שימת לב וביוצא על פדחתה או צדעיה או מאחור חוץ למטפחת שחששו בו לאיסור ועל זה כתב מרן נר"ו שאינו נכון כנ"ל דבמהר"ם אלשקר הנ"ל מבואר שהוא היתר גמור אף אם מוציאה אותו לכתחילה כדי להתייפות בו וכ"ש באי שימת לב שמותר גמור הוא ואחר שכתבתי בתשובתי הראשונה בתחלה בכוונת מרן כנ"ל [ועתה יותר בתוספת] הוספתי עוד מעצמי "וגם אם מרן רה"י כיון לענות וכו' היינו שגם עצם דין הייפוי בשערות כלפי פנים עד שתי אצבעות מה שאינו שייך לשאלה אם פאה עדיף על פני מטפחת האם מ"מ מותר לגלות השיער ההוא כלפי פנים שלזה הוספתי שנראה שגם זאת התיר מהר"ם אלשקר וזה מדילי ואם רוצה השואל להשיג על זה  יתפוס עלי ולא על מרן נר"ו לכתוב בלשון ואחר המחילה מכבדו וכו' ועל אף שודאי לא כיון השואל לפגוע חלילה מ"מ בשביל הדיוק ישיג עלי שאני הוספתי כן, ובאשר להערתו על עצם הדין הלזה ראשית כבדו לא התייחס למה שהבאתי בלשון הערוך שהזכיר המהר"ם אלשקר דכונתו פשוטה בפשט דבריו שכתב שמשייר כל שערות השיער שבין האוזניים לפדחתה, ע"ש "שורת השיער" הוא השיער במקום צמיחתו" שבין אוזן לאוזן וזהו שבין האוזניים לפדחתה ואין בכוונתו שמוציא השיער חוץ למטפחת של פדחתה שאם כן הו"ל לכתוב "שמוציאה" ולא שמשיירת ועוד שאין הבדל בין גילוי שיער על הפדחת כלפי הפנים במקום צמתה עד שתי אצבעות דא"א בנידון ההוא גילוי השיער ומה לי מגלתו בפדחת מה לי מגלתו במקצת הראש הלא השיער נאסר בגילוי ולא מקום הראש וא"כ כמו שבפדחת במציאתו מותר ה"ה כלפי פנים בשתי אצבעות ואי הערוך לא כ"כ אולי היינו אומרים כן אבל מאחר שכ"כ הערוך כמ"ש א"כ הדבר ברור שאין הבדל, וכל זה כתבתי בתחילה לפום רהיטא ואחר שהגיב ע"ז השואל הנ"ל טרחתי לעיין ומצאתי שכן הבין מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במכתב משנת תש"ל (הובא בילקו"י אוצר הדינים לאשה ולבת מהדורה חדשה עמ' תשע"ח) במפורש בדברי המהרמ"ם אלשקר ע"ש וכ"כ הגר"מ הלוי זצ"ל בשם מרן זצוק"ל בתשובה שפורסמה באור תורה (התשמ"ח סימן צ"ג) קחנו משם . וע"ש שהביא לזה ראיות וסמך לשתי אצבעות מדברי המאירי בשבת. ושוב הובא בשו"ת תפלה למשה ח"ה (סימן נ'-נא') עש"ב ואף שהגר"מ הלוי שם כתב דמהר"ם אלשקר מדבר דווקא בתוך הבית ולא בחוץ מ"מ מרן רה"י נר"ו לא הסכים עמו בזה כמובא בתוך דבריו שהעיר לו רה"י מזה מיהו הוא גופיה הגר"מ הלוי דייק מדברי הרשב"א המבוא במהר"ם אלשקר ע"ש וע"ע בירחון אור תורה הנ"ל סימן קצ"ן שנת התמ"ח) שהביא דברי השדי חמד שהביא כבודו וגם המשא למלך ועוד והתייחס אליהם הגר"מ בהערה מס 3 וכתב שכל דבריהם נסובו על המנהג במקומות שנהגו לאסור בזה ולא על עיקר הדין אם הוא מותר מדינא דגמרא או לאו דמדינא דגמרא והראשונים מחולקת הוא עש"ב, ועכ"פ אין אני מכניס עצמי לדון בזה רק להשיב ע"ד השואל ואידך זיל גמור מכל המקורות שציינו ואדרבא אם חושש אתה קדוש יאמר לו שלא תלך האשה בגילוי שער כלל אפילו לא במקצת מה שהתירו מ"מ בודאי שאין להעדיף פאה שכבר נאסרה באיסור גמור ע"פ רוב ככול רבותינו האחרונים שבכל דור ודור אשכנזים ושפרדים וכמו שהאריך בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה (אה"ע סימן ה') והגר"מ לוי זצ"ל שם באור תורה הנ"ל ובשו"ת תפלה למשה הנ"ל ובספרו ברכת ה' ח"א קחנו משם ותשובת מרן ראש הישיבה נר"ו כמו שכתבתי בתחילה 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0