יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
האם יש אופנים בהם מותר לשתות מים שהתחממו ולא הגיעו לסף רתיחה? מה לגבי מכשירי תמי 4 בהם לא תמיד המים שבמיכל מגיעים לסף רתיחה?
בגמרא (בבא מציעא דף כ"ט עמוד ב' וחולין דף פ"ד עמוד ב') מבואר שכל הסכנה היא דוקא שנתחממו המים בכלי מתכות (כך פירש רבינו חננאל בבא מציעא והרב מזמור לדוד יורה דעה סימן קט"ז והיפה ללב אורח חיים סימן ק"ע סעיף קטן ט') או ששותה בכלי מתכות כן פירש רבינו גרשום מאור הגולה בחולין וכן פירש הפרי חדש ביורה דעה סימן קט"ז אות ט' והשיגהו מדברי הרב הרב רבינו חננאל ולא הרגישו שרבנו גרשום מאור הגולה קאי כוותיה ויפה כתבו הזבחי צדק שם אות נ"ח והכף החיים אות פ"ז לחוש לשניהם וגם יש לדקדק קצת בפשט הגמרא כדברי הפרי מגדים ואכמ"ל אבל בחרס אין סכנה וכן בזכוכית ופלסטיק (ויצבור יוסף שעשוע סימן י') וגם דווקא שלא שם בהם שום תבלין כמו קפה ותה וכיוצא בהם אבל אם מוסיף משהו למים אין בזה סכנה. והנה על פי מה שידוע בימנו שמים שלא הגיעו לכלל רתיחה הם מסוכנים על ידי החיידקים שמתים וכו' איני חושב שיש הבדל בין כלי מתכות לשאינם כאלו, וכן מסתבר שלא מועיל בזה תבלין אבל במכשירי תמי 4 שמגיעים ל80 מעלות ועל ידי הרתיחה שוב מגיעים בין 87 ל 89 מעלות (כפי שנודע לנו על ידי אחד הטכנאים שם) ראיתי שכתוב עליהם שיש "סנן בקטריאלי" דהיינו שמשמיד חיידקים ואם כן אין חשש מצד חיידקים ומסתבר שאם היה חשש סכנה לא היו נותנים לו "תו תקן" ולכן במכשיר זה די ליזהר רק מצד דברי חז"ל ולכן כשמוסיף דבר מה לכוס (הקפה או התה) אין חשש וגם שמעתי ממביני ענין שכל חשש הסכנה על פי המדע היום הוא דווקא לתינקות עד גיל שנה וחצי אבל מעל גיל זה אינו מסוכן כי האדם כבר מחוסן .
מאת: פלוני | תאריך: ח׳ בתשרי ה׳תשע״ו – ספטמבר 21, 2015
נתינת תבלין הכוונה היא אחרי הרתיחה או שהתבלין ירתח עם המיים? כמו למשל בצל חתוך במשך הלילה , אם היה עם תבלין במשך הלילה- אין סכנה, אבל לא ניתן לשים את התבלין רק בבוקר.
יש להשים את התבלין קטדם ששם את המים חמים ועיין בשות יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז' אות ב')
מאת: פלוני | תאריך: י״ח במרחשוון ה׳תשע״ו – אוקטובר 31, 2015
לענ"ד מדובר שם על מים שעבר עליהם הלילה אז שמים בהם תה כדי שלא תשרה רוח רעה. השאלה שלי היא: על מים שרתחו ולא הגיעו לסף רתיחה , האם הם צריכים להתחמם עם התה או שאפשר לשים את התה אח"כ.
הן אמת שביביע אומר שם דיבר על מים שעבר עליהם הלילה אבל מ"מ דימה אותם גם לנדון דידן, אלא שאין לדמות העניינים זה לזה כמו שכתב ביביע אומר שם ויתכן ובנידון דידן אפשר להקל, ואין צריך לזה מקור ולכן מספק לא רציתי לבוא לידי חשש סכנה, ושוב עתה אחר חיפוש מצאתי בשו"ת שבט הלוי חלק י' (סוף סימן מ"ב) שסובר שאפשר להקל אף אם מניח התה לאחר מכן עיין שם וכדאי הוא לסמוך עליו