איך אפשר השתמש באותם פמוטים בשבת וחג בלי להחליף ?

בבית מלון. איפה להדליק נרות? בחדר אי אפשר ממש

האם יש חיוב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כשאין קריאת התורה בציבור, ונפק"מ למעשה בתקופת הקורונה. הרי לכאורה לפי מה שלמדתי בגמ' ובקצת הפסקים כך נראה לי להציע את השאלה. בגמ' בברכות הרי מבואר שיש ענין להשלים פרשיותיו עם הציבור, משמע לכאורה דדוקא כשיש ציבור הקוראים את הפרשה אזי חובה ג"כ ליחיד לקרותה ולהשלימה, משא"כ כשאין הציבור קוראים אותה. ובפרט ל פי טעמו של התרומת הדשן שהובא בב"י שיש ענין לקרוא במה שהציבור קוראים, וכן לפי הערוך השולחן שזה נלמד ממה שאומרים בתפילה "לשמוע וללמוד", אך לפי טעמו של הלבוש שיש מצוה לקרוא כדי להיות בקי בכל התורה אז אולי חייבים לקרוא בכל אופן. והנה אני גר בארגנטינה, והשאלה שלי היא, על הצד שאין חובה לקרוא שמו"ת כשאין קריאת התורה בציבור כלל וכנ"ל, מה הדין בזמנים אלו של מגיפת הקורונה שבתי כנסיות פה עדיין סגורים, (ולכאורה אף אלו שמארגנים מניינים וקוראים בתורה, שלא כדין הם עושים, כי הרי זה מסכן את הציבור רח"ל ואף המדינה כאן אינה מרשה, ואף את"ל שכדין הם עושים אולי הם לא נקראים "ציבור" לזה, כי צריכים דוקא

1. חצי שעה לפני זמן הדה"נ, וצריך עדיין להכין בשר, לנקות שאריות וכו' לסדר ולשטוף קצת כלים ולהתרחץ. כש"ברור" ודאי שידליקו אחר זמן הדה"נ, מה לעשות ?

2. אחרי הדה"נ, קבלת שבת ושקיעת החמה ומרגישים רעב וצמא, האם מותר בקביעות לשתות קפה ועוגה ?

3. האם בשב"ק מותר להוציא בגדים מ"מייבש-כביסה" (פתוח לא פועל אך מחובר לחשמל). האם מותר להעביר כביסה ממקום למקום (כביסה הנצרכת / אינה נצרכת לשבת) כגון מהשולחן למטה, מהמטה לארון וכדו'.

4. אם בדרך כלל מתאחרים בקביעות ב"כמה דקות בודדות" מזמן הדה"נ הנהוג, מה על הבעל לעשות (מעבר לעזרה בימי חמישי ושישי).

הטור פסק שמדליקים נרות חנוכה מסוף שקיעת החמה. והסביר הב"י שנראה שדקדק לכתוב 'מסוף' משום שתחלת שקיעת חמה עדיין היום גדול כמו שכתבו התוס' שבת לה. ובש"ע חיבר לשון הר"ם עם הטור שפסק שמדליקים עם סוף שקיעת החמה. ולכאורה נראה שדעת הב"י להדליק בשקיעה השניה של ר"ת, שהרי בתוס' הקשו בדעת ר"י בגמ' ותרצו שיש שתי שקיעות. ויתרה מזו, שהקושיא היא שבשבת כתוב 'דמשתשקע החמה הוי בה"ש' ועל זה כתבו התוס' והכא משתשקע 'מסוף שקיעה' אחר שנכנסה חמה בעובי הרקיע. משמע שהתוס' שאליהם שלח מרן הב"י קוראים בין השמשות (לשיטת ר"ת) סוף שקיעה והוא לשון הטור. ועוד שאם כוונת הב"י לפרש דעת הטור שיש הדליק בצאת הכוכבים היה לו לומר כן להדיא או לכתוב שבא לאפוקי מהרמב"ם. אמנם כל הפוסקים שראיתי כתבו בדעת הש"ע צאה"כ. ואע"פ שיש שכתבו שסוף שקיעה היינו צאה"כ כהב"ח אך מ"מ לכאורה בב"י נראה אחרת. ועוד שהמאמר מרדכי כתב על לשון הש"ע 'עם סוף שקיעת החמה' שהאחרונים כתבו צאה"כ יש ג' רבעי מיל מ"מ קאמרינן צאה"כ לפי שאין העולם בקיאים בבין השמשות. ע"ש. הרי שהבין שסוף שקיעה שכתב הש"ע היינו בין השמשות לא ראיתי שביארו זאת לכן אשמח לדעת מה אומרים הרבנים

אני רב בבהכ"נ של ג'רבאים שכידוע לא נהגו לומר לפני ערבית של שבת מזמורים לכו נרננה, ומזה כעשר שנים שהתחלנו לומר כיוון שהציבור מתעכב ולכן כדי לאפשר לעוד ציבור להגיע וכן אולי למשוך קהל נוסף, התחלנו לומר בהסכמת כל הקהל למעט יהודי יקר אחד שטוען בתוקף כבר עשר שנים שיש להפסיק לומר כיוון שלא נהגו כן ושאין כלל לשנות, וכדי לאפשר לקהל להספיק להגיע עדיף שנאריך בדרשה של ערב שבת עוד עשר דק'. הסכמנו שמה שיפסוק מרן רה"י כך ננהג.

האם שייך להחמיר כמו הריטב"א (המובא בחזון עובדיה שבת חלק א' דף רסז) בענין תוספת שבת, שאי אפשר לקבל שבת אלא ע"י תפילת ערבית או קידוש? על מה אנחנו סומכים היום שמקיימים מצות תוספת שבת בדיבור בעלמא?

הרב חיד"א כתב שאדם המחמיר על עצמו לא לעשן ביו"ט, מותר לו לטלטל סיגריה, כיון דלאחרים שרי (אא"כ מחמיר מעיקר הדין), ולא צריך להחמיר גם לחוש שהסיגריה מוקצה. וראייתו מדורון שבא מחוץ לתחום, שאסור לאכלו אך מותר בטלטול כיון דחזי לאחרים, וה"נ. ורציתי לשאול, דלפי"ז כל מחלוקת שיש בהלכות מוקצה, יש להקל, כיון דחזי לאחרים. ולדוג' פלטה ורדיאטור, יש שדנים אותם כאש, והוי מוקצה מחמת גופו, ויש שדנו (אג"מ) שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור. לכאו' יש להקל, כיון דחזי לאחרים, א"כ לא חשיב מוקצה כלל.

אם יארצייט הוא בערב סוכות, האם הדין הוא כמו במקרה בו היארצייט נופל בערב שבת, או שאין בעיה להיכנס ליום טוב מתוך צום?

רציתי לדעת לגבי יום טוב-האם יהיה מותר מה שנקרא בערבית לברקש את הקוסקוס ביום טוב עצמו (כאילו בחג ולא בערב חג..) והאם יש הבדל בין שימוש בנפה לשימוש ללא נפה? אשמח למקור לתשובה.