Menu
שאל את הרב
print
אא

בעניין עובדת זרה גוייה הסועדת זוג קשישים ובין היתר מבשלת להם ממצרכים המצויים בבית בלבד, האם יש צורך להדליק לה בכל פעם מחדש את האש בהדלקה ראשונית לצורך בישול או שמא הינה רשאית להדליק ולבשל בעצמה. זוג הקשישים מרותק למיטה ובקושי רב קמה האישה או בעלה להדליק את האש בכיריים בכל פעם.

הרב לירן ישי

ראשית רציתי לבאר לכם שבדברים שצריכים בישול ונעשים על ידי גוי דעת מרן השולחן ערוך (סימן קי"ג סעיף ז') שאין מספיק בהדלקת האש שתעשה על ידי ישראל אלא צריך שבתחילת הבישול הישראל יניח את הסיר על האש או שתעשה משהו בסיר עצמו כגון יערב את האוכל בקדרה בתחילת הבישול אמנם בשעת הצורך יש מקום להקל כמו שכתבתם בגוי שמבשל בבית הישראל על ידי שהישראל ידליק את האש.
ואמנם בגוף השאלה אם גם את ההדלקה הם לא יכולים לעשות יש להקל בזה בשעת הדחק לסמוך על הפוסקים שסוברים שלא נאסר בישול גוי בבית הישראל. וכן כתב הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ח' ) בשם אביו. ואני הייתי מציע שבשעה שאחד מבני הזוג קמים שאז הם יכולים לעשות פעולה המתירה את הבישול יבקשו מהגויה שאז תבשל כמות גדולה ויקפאו את האוכל וכך אחר כך אם הגויה תעשה רק חימום לאוכל מבושל אפשר להקל בשופי.

שאלת המשך:

רציתי לשאול למה לא נחשבים את זוג הקשישים כחולה שאין בו סכנה שמרן התיר לו בישולי גויים בסימן שכח, כמדומני שהפרי מגדים כתוב שהיתר זה הוא רק בשבת אבל יש פוסקים אחרים שחולקים על זה, והוי ספיקא דרבנן ולקולא. או שאחד הילדים של ההורים הקשישים, ידליק נר גדול בבית הדולק כמה ימים וכך אפשר לסמוך בשעת הדחק על דעת המהר"ם המובא בדרכי משה שגוי שהדליק מאש של ישראל - מותר.

הרב לירן ישי

הנה נחלקו הראשונים בתבשיל שבושל לחולה בשבת ע"י גוי אם מותר במוצאי שבת. ואין בו משום בישולי גוים יש מתירים ויש אוסרים. וגם לדעת המתירים שם הוא רק משום שבשבת שאי אפשר ע"י ישראל. נמצא שמה שבישל הגוי בשבת הוא בהיתר וכיון שהותר הותר. שהוא יום חול ובנידון דידן לא שייך שהרי אפשר לבשל בהיתר ע"י ישראל.
אולם בעיקר המחלוקות שם אם נשאר למוצאי שבת נקטינן כדעת האוסרים וכמו שכתב בספר לוית חן (סימן מ"ב) וכן פסק המשנה ברורה סימן שכ"ח סעיף קטן ס"ג לאסור וסותר מה שכתב הוא גופיה סימן שי"ח סעיף קטן י"ד וכדעת הרבה אחרונים . השפתי כהן והעולת שבת  (סימן שי"ח סעיף קטן ו') והפרי חדש (יורה דעה קי"ג ס"ק כ"ו) והפרי תואר (ס"ק י"ט) והמנחת יהודה (כלל ע"ב ס"ק כ"ט) ומרן החיד"א (בברכי יוסף סימן שי"ח סק"ב)
והן אמת שיש להעיר ממה שכתב הבית יוסף בפרטי רמזים לסימן שי"ח שמותר לבריא. וידוע שפרטי הרמזים יצאו מתחת ידי מרן וכמו שכתב בהקדמה וכיוצא בזה דקדק השפתי כהן  (יורה דעה סימן קי"ט) ואכמ"ל ובמקום אחר הארכתי בזה.
 ולגבי מ"ש לסמוך על דברי מהר"ם נראה שבשעת הדחק שכתבנו להקל בבית ישראל וכמו שכתב כנסת הגדולה אפשר לצרף לזה שהגויה תדליק מנר של ישראל וכמו שכתבתם אמנם אף בלא זה  יש להקל. ושלא בשעת הדחק צרוף זה לא עוזר וכמו שכתב מרן בשו"ע (דין מ"ד) דהיא קולא גדולה.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן